השלטון צריך לעשות גם חסד, לא רק אמת

קוד: ביאור:משלי כ28 בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

פרק כ פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30

כ28 חֶסֶד וֶאֱמֶת יִצְּרוּ מֶלֶךְ, וְסָעַד בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ.

סגולות

מעשי חסד (לפנים משורת הדין ומעבר למה שהבטיח), יחד עם הקפדה על אמת (שורת הדין וקיום ההבטחות), שני אלה נוצרים (שומרים) על המלך מפני מרידות; ולכן כדאי למלך לסעוד (לתמוך) את כיסא מלכותו במעשי חסד ועזרה לחלשים.

מצודות

חסד ואמת אשר יעשה המלך הם נוצרים (שומרים) אותו, כי בזה מרובים אוהביו ושומרים נפשו; ובחסד שעשה, סעד (תמך) כסא מלכותו לעמוד על עמדו.

עצות

אדם שיש לו סמכות והשפעה על אחרים, ורוצה לשמור עליהן, צריך לעשות חסד ואמת עם האנשים שנמצאים תחת חסותו:

חסד ואמת = נתינה שמעבר לחובה, עם הקפדה על קיום החובה; נצירה = השגחה, שמירה פעילה; חסד ואמת יצרו מלך = כשהמלך נותן ומיטיב לעם מעבר לחובתו, ויחד עם זה מקפיד לקיים את הבטחותיו, אומר תמיד את האמת, מסביר את ההגיון מאחרי כל פעולה שהוא מבצע, ועומד על כך שגם האזרחים ימלאו את חובותיהם - האזרחים אוהבים ומכבדים אותו, וכך הוא שמור ומוגן מפני מרידות.

סעד = תמך וחיזק; כיסא = משל לכוחו וסמכותו של השליט; וסעד בחסד כיסאו = מעשי נתינה שהמלך עושה כלפי העם תומכים ומחזקים את הסמכות שלו בעיניהם, ומסייעים לו לבצע את תפקידיו העיקריים.

(אולי זו הסיבה, שמשרד הרווחה, המשרד שאמור לדאוג לעניים, נקרא בראשיתו משרד הסעד - על שם וסעד בחסד כיסאו).

הדבר נכון לא רק לגבי מלך, אלא לגבי כל אדם שיש לו סמכות על הזולת, כגון: הורים ביחס לילדיהם. כדי לבנות סמכות הורית, עליהם להרבות במעשי חסד - בכל פעם שנותנים משהו לילדים, להדגיש שזה נעשה מתוך אהבה; וכן להפתיע את הילדים בנתינה מעבר למה שחייבים. בנוסף לכך עליהם להקפיד על אמת - להקפיד לקיים את הבטחותיהם, להגיד רק את האמת, וגם כשמענישים - להעניש במידה המתאימה ולהסביר את ההגיון שמאחרי העונש (ע"פ הרב ברוך רבינוביץ', תקליטור "חכמת שלמה", שיעור ראשון); וכן להקפיד שגם הילדים יגידו אמת ויקיימו את חובותיהם. אותם חסד ואמת יצרו וישמרו על הסמכות של ההורים, והילדים יכבדו אותם כמו מלך ומלכה.

הדבר נכון גם בעולם העסקים, ובפרט בעסקי האינטרנט. חברות האינטרנט הגדולות, כגון גוגל ופייסבוק, זוכות בסמכות ושלטון בכך שהן עושות חסד - מספקות שירותים בסיסיים בחינם, וכך צוברות לקוחות שבסופו של דבר מביאים להן הכנסות, אם על-ידי צפיה בפרסומות או על-ידי קניית שירותים מתקדמים יותר.

הקושי העיקרי שהפסוק מציב בפנינו הוא לוותר על הכבוד - לא לנסות להשיג סמכות על-ידי כוח ותוקפנות, אלא על-ידי נתינה מתוך אהבה, אמירת אמת ועמידה בהתחייבויות (ע"פ גליה).

ויש שדרשו את הפסוק גם על הסמכות שיש לאדם כלפי גופו: "והנה, העיר בזה על המלך שמושל באדם, והעיר בזה, כי אין המכוון למי שיבקש השלימות להשחית גופו ולעכור שארו, כמו שיחשבו הכסילים, אבל צריך שיעשה חסד להשגיח בבריאות גופו ואיבריו, ובזה יהיה נשמר, ויבוא לו מהם העזר הראוי, כי בחלותם יחלה הוא גם כן, עם שלא יוכל להם אז לשרתו השירות הראוי במה שיצטרך לו מהם בדרושים אשר יחקור בהם." (רלב"ג).

הקבלות

0. המלך הראשון בישראל, שאול, נבחר על-מנת לעשות משפט ומלחמות - לשמור על בטחון פנים וחוץ, ולא כדי לעשות חסד (ראו שמואל א ח; ראו גם במאמר "תפקידיו של השלטון").

1. אולם המלך הבא, דוד, כבר נקט בגישה אחרת, תהלים סא8: "יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים, חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ". הוא הבין שכדאי למלך לעשות חסד, כדי שיזכה בתמיכה ציבורית ויהיה לו קל יותר לגייס את הציבור לביצוע משימותיו העיקריות. דוד גם עשה חסד, שמואל ב ט1-7: "וַיֹּאמֶר דָּוִד: 'הֲכִי יֶשׁ עוֹד אֲשֶׁר נוֹתַר לְבֵית שָׁאוּל, וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד, בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן...' 'אַל תִּירָא, כִּי עָשֹׂה אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן אָבִיךָ, וַהֲשִׁבֹתִי לְךָ אֶת כָּל שְׂדֵה שָׁאוּל אָבִיךָ, וְאַתָּה תֹּאכַל לֶחֶם עַל שֻׁלְחָנִי תָּמִיד'", שמואל ב י2: "וַיֹּאמֶר דָּוִד 'אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו עִמָּדִי חֶסֶד', וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ בְּיַד עֲבָדָיו אֶל אָבִיו".

ועוד, על שמואל ב ח15: "וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ" אמרו חז"ל: "דן את הדין, זיכה את הזכאי וחייב את החייב, וראה שנתחייב עני ממון, ושלם לו מתוך ביתו - זה משפט וצדקה; משפט לזה וצדקה לזה; משפט לזה שהחזיר לו ממון, וצדקה לזה ששילם לו מתוך ביתו" (בבלי סנהדרין ו:).

2. דוד העביר עקרונות אלה לשלמה בנו, מלכים א ב7: "וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה חֶסֶד וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ, כִּי כֵן קָרְבוּ אֵלַי בְּבָרְחִי מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִיךָ". ושלמה כתב בפסוקנו "חֶסֶד וֶאֱמֶת יִצְּרוּ מֶלֶךְ, וְסָעַד בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ".

3. לאחר התפלגות הממלכה, מלכי ישראל הצפונית המשיכו לשמור על עקרון החסד, והדבר היה מפורסם בין הגויים, מלכים א כ31: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עֲבָדָיו: הִנֵּה נָּא שָׁמַעְנוּ, כִּי מַלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל - כִּי מַלְכֵי חֶסֶד הֵם. נָשִׂימָה נָא שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ וַחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ וְנֵצֵא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוּלַי יְחַיֶּה אֶת נַפְשֶׁךָ". אמנם, הם לא שמרו על עקרון האמת ולכן נפלו, מלכים א כ42: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו: כֹּה אָמַר ה': יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד - וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ", מלכים א כב31: "וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב... לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת קָטֹן וְאֶת גָּדוֹל כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ".

4. במלכות יהודה, החסד והאמת הוסיפו להיות עקרונות חשובים עד ימי ישעיהו, ישעיהו טז5: "וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא, וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹהֶל דָּוִד, שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק"; וכן בישעיהו ט6: "לםרבה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם קִנְאַת ה' צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת" - גם שם נזכרו שני עקרונות משלימים העוזרים לתמוך ולשמור על הממלכה - משפט וצדקה.

פסוק בהמשך הספר מדבר על עקרון נוסף החשוב לשמירה על כיסא המלך - צדק, משלי כה5: "הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ, וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ" (פירוט).

דקויות

חסד ואמת

1. הפסוק ממליץ למלך לאחוז בשני עקרונות משלימים: החסד והאמת. החסד עניינו להיטיב עם האזרחים, לדאוג לצרכיהם ולשפר את מצבם; האמת עניינה לדבר ביושר, לקיים הבטחות וגם לעמוד על כך שהאזרחים יקיימו את חובותיהם. שילוב שני עקרונות אלה יחד יבטיח שהאזרחים יאהבו ויכבדו אותו; הם יצרו = ינצרו, ישגיחו וישמרו על המלך ויאפשרו לו להאריך ימים על ממלכתו.

"כשהמלך נוהג רק במידת האמת, אינו משומר כראוי, שיפגעו בו מרי נפש אשר שפך עליו חמת הדין; אבל אם לפעמים יוותר מצד החסד, יאהבוהו העם. וכן, אם ינהג רק בחסד, לא ייפול פחד המשפט עליהם, וגם בזה לא יהיה בטוח. אבל חסד ואמת - אם ינהג בשניהם, הם יצרו מלך, עד שאינו צריך שומר אחר לראשו זולתם." (מלבי"ם).

"ועם כל זה שהמושל בהם שומר חוקי התורות ומנהיגם במשפטים צדיקים ובדרכים טובים וישרים, והוא משרת לתורה ושומר מנהג הצדק, ובהם תיכון ממשלתו ותתמיד ממלכתו. כמו שכתוב חסד ואמת יצרו מלך וגו'." (הרב בחיי אבן פקודה, חובות הלבבות ב ה).

חסד ואמת הוא גם חסד אמיתי, חסד עם אנשים הראויים שיעשו עמם חסד (כדוד המלך, שעשה חסד עם אנשים שהיטיבו עמו). חסד זה מחזק את יציבות השלטון. לעומת זאת, חסד הנובע מחמלה בלתי מוצדקת (כחמלתו של אחאב על בן-הדד מלך ארם), עלול דווקא לערער את יציבות השלטון (ע"פ גליה).

2. הדבר נכון לא רק לגבי מלך, אלא לגבי כל אדם שיש לו סמכות על הזולת, כגון: הורים ביחס לילדיהם. כדי לבנות סמכות הורית, עליהם להרבות במעשי חסד - בכל פעם שנותנים משהו לילדים, להדגיש שזה נעשה מתוך אהבה; וכן להפתיע את הילדים בנתינה מעבר למה שחייבים. בנוסף לכך עליהם להקפיד על אמת - להקפיד לקיים את הבטחותיהם, להגיד רק את האמת, וגם כשמענישים - להעניש במידה המתאימה ולהסביר את ההגיון שמאחרי העונש (ע"פ הרב ברוך רבינוביץ', תקליטור "חכמת שלמה", שיעור ראשון); וכן להקפיד שגם הילדים יגידו אמת ויקיימו את חובותיהם. אותם חסד ואמת יצרו וישמרו על הסמכות של ההורים, והילדים יכבדו אותם כמו מלך ומלכה.

3. הדבר נכון גם בעולם העסקים, ובפרט בעסקי האינטרנט. חברות האינטרנט הגדולות, כגון גוגל ופייסבוק, זוכות בסמכות ושלטון בכך שהן עושות חסד - מספקות שירותים בסיסיים בחינם, וכך צוברות לקוחות שבסופו של דבר מביאים להן הכנסות, אם על-ידי צפיה בפרסומות או על-ידי קניית שירותים מתקדמים יותר.

4. יש שדרשו את הפסוק גם על הסמכות שיש לאדם כלפי גופו: "והנה, העיר בזה על המלך שמושל באדם, והעיר בזה, כי אין המכוון למי שיבקש השלימות להשחית גופו ולעכור שארו, כמו שיחשבו הכסילים, אבל צריך שיעשה חסד להשגיח בבריאות גופו ואיבריו, ובזה יהיה נשמר, ויבוא לו מהם העזר הראוי, כי בחלותם יחלה הוא גם כן, עם שלא יוכל להם אז לשרתו השירות הראוי במה שיצטרך לו מהם בדרושים אשר יחקור בהם." (רלב"ג).

חסד ואמת - פירושים נוספים:

5. בפסוקים אחרים בתנ"ך, הביטוי חסד ואמת מציין עיקרון אחד, למשל, לפי אחד הפירושים חסד ואמת הוא חסד שנעשה שלא על-מנת לקבל גמול (ראו במאמר "חסד ואמת"). אולם, בפסוקנו נאמר בפירוש שהמלך צריך לעשות חסד ואמת על-מנת לקבל גמול - להישמר ממרידות. כמו כן, הפועל בחצי הראשון של הפסוק הוא ברבים - "יצרו מלך", ולכן מסתבר שמדובר בשני עניינים שונים.

6. חסד ואמת - כי החסד הגדול ביותר שהמלך יכול לעשות עם עמו הוא דווקא לחזק את מידת האמת והאמון בין אדם לחברו. כשיש משפט-אמת, לאנשים יש אמון במערכת המשפט, וכתוצאה מכך הם יכולים לעשות חסד זה עם זה, להלוות זה לזה מתוך ביטחון שההלוואה תחזור לבעליה; אולם כשאין משפט-אמת, ואנשים מרמים זה את זה, "אויבי איש אנשי ביתו" (מיכה) - גם הרצון לעשות חסד נפגע. רק כשיש אוירה של הנהגה הפועלת באופן של דין צדק ואמת ללא משוא פנים,אז אפשר בכוח האמון ההדדי לעשות חסד זה עם זה (ע"פ גליה).

המלך אינו עושה חסד באופן ישיר אלא בעקיפין – בכך שהוא יוצר אמון המאפשר לאנשים לעשות חסד. לדוגמה: המלך מעניש בחומרה אנשים שמתחזים לעניים או שאינם מחזירים כסף לגמ"חים, ובכך מאפשר לאנשים לעזור לנזקקים בלי לחשוש מרמאים (ע"פ גליה).

7. חוסן חברתי – הכוונה שכל אזרח בעמדתו החברתית הגבוהה או הנמוכה לא יחשוש בדין. יראת הסמכות של מנהיג/מלך/שופט היא תנאי הכרחי ליצירת אוירה חברתית שמגנה על החלש ומרתיעה את החזק מלעשוק את החלש. דין צדק מסוג כזה שווה-ערך לחסד (ע"פ גליה).

יצרו מלך

1. ע"פ הפשט והניקוד, יִצְּרו מהשורש נצר, שעניינו שמר: החסד והאמת שומרים על המלך מפני מרידות.

2. וע"פ הדרש, יצרו מהשורש יצר - חסד ואמת הם תנאי ליצירת מלך. מוטיב החסד מזכיר למלך, שהוא נמצא בשליחות ציבורית, כל תפקידו של המלך הוא חסד - נתינה מכוחו ומכשרונותיו לטובת העם - ולא שיעבוד של העם לתועלת עצמו (ע"פ גליה).

וסעד בחסד כיסאו

סעד = תמך וחיזק; כיסא = משל לכוחו וסמכותו של השליט; וסעד בחסד כיסאו = מעשי חסד שהמלך עושה כלפי העם תומכים ומחזקים את הסמכות שלו בעיניהם, ומסייעים לו לבצע את תפקידיו העיקריים (אולי זו הסיבה שמשרד הרווחה, המשרד שאמור לדאוג לעניים, נקרא בראשיתו משרד הסעד - על שם וסעד בחסד כיסאו).