איך להתייחס לאיש מהיר במלאכתו

חכמי המדרש קישרו את הפסוק לכמה דמויות מקראיות:

1. יוסף היה מהיר לעשות את מלאכתו בבית פוטיפר, בראשית לט11: "וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת", וזכה להתייצב לפני פרעה מלך מצרים: "כל שהוא משמש את רבו כראוי, הוא יוצא לחירות. מנין אנו למדין? מיוסף, על ידי ששמש את רבו כהוגן, יצא לחירות. לפיכך, לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב זה פרעה... בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים זה פוטיפר, שהחשיך הקדוש ברוך הוא את עיניו וסירסו" (רבי פינחס בשם רבי שמואל בר אבא, שיר השירים רבה א א א).

2. משה היה מהיר לעשות את מלאכת המשכן, "לפיכך לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, זה פרעה, שנאמר (שמות ח): "השכם בבקר והתיצב לפני פרעה". בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, זה יתרו.    אמר רבי נחמיה עשית קודש חול! אלא לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. שנאמר (שם לד) "ויהי שם עם ה' ארבעים יום". בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים זה פרעה, שנאמר (שם י) "ויהי חשך אפלה וגו'":" (שם ב).

3. שלמה המלך היה מהיר במלאכת בית המקדש, "לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב - לפני מלכי תורה יתיצב, בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים - אלו חבורה של רשעים. אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שנמנו וגמרו שלושה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא. בקשו לצרף שלמה עמהם. יצתה בת קול ואמרה (תהלים קה, טו): "אל תגעו במשיחי"..." (שם ה),  "מי שהקדים ביתי לביתו, ולא עוד אלא שביתי בנה בשבע שנים וביתו בנה בשלש עשרה שנה - לפני מלכים יתיצב (כלומר, יהיה לו חלק לעולם הבא), בל יתיצב לפני חשוכים" (בבלי סנהדרין קד:); וראו גם מדרש משלי ופירוש רמ"ד ואלי על הפסוק.

4. הצדיקים "עוסקין במלאכתו של הקדוש ברוך הוא. לפיכך לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, שמתיצבים בתורה. שנאמר (משלי ח): "בי מלכים ימלוכו". בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים אלו הרשעים. שנאמר (ישעיה כט): "והיה במחשך מעשיהם". וכתיב (תהילים לה): "יהי דרכם חשך וחלקלקות" (שם ג).

5. רבי חנינא: "אמרו פעם אחת ראה אנשי עירו מעלים עולות ושלמים, אמר כולם מעלים שלמים לירושלים ואני איני מעלה כלום מה אעשה מיד יצא למדברה של עירו בחורבה של עירו ומצא שם אבן אחת יצא וסידקה וסתתה וכרכמה אמר הרי עלי להעלותה לירושלים בקש לשכור לו פועלים אמר להם מעלים לי אתם את האבן הזאת לירושלים אמר לו תן לנו שכרנו מאה זהובים ואנו מעלים לך את אבנך לירושלים. אמר להם וכי מנין לי מאה זהובים או חמישים לתת לכם ולא מצא לשעה מיד הלכו להם. מיד זימן לו הקדוש ברוך הוא חמישה מלאכים בדמות בני אדם אמרו לו רבי תן לנו חמישה סלעים ואנו מעלים אבנך לירושלים ובלבד שתתן ידך עמנו ונתן ידו עמהם ונמצאו עומדין בירושלים בקש ליתן להם שכרם ולא מצאן בא המעשה ללשכת הגזית אמרו לו דומה רבנו שמלאכי השרת העלו לך את האבן לירושלים מיד נתן לחכמים אותו השכר שהשכיר עם המלאכים:" (שם ד).

6. אולם המילה מהיר רומזת, לדעתי, למלאכה מסוג מיוחד - מלאכת הכתיבה, תהלים מה2: "רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב, אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר", עזרא ז6: "הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל, וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (דעת מקרא). לפי זה, מטרת הפסוק היא לעודד את הקורא להתמחות במלאכת הכתיבה: אם תהיה כותב מהיר ומוכשר - תזכה לעמוד לפני המלך כמו שמואל ב ח17: "שְׂרָיָה סוֹפֵר".

וכן במשלי אמנמופה: "As to a scribe who is experienced in his position, He will find himself worthy of being a courtier" (סוף פרק 30).

פסוקים נוספים עם הביטוי "לפני מלך"