חשיבות הגבול הבינלאומי

1. איסור הסגת גבול נזכר כבר בתורה, דברים יט14: "לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ", אלא שבתורה מדובר על גבול בין בני אדם (גבול רעך), הגבול שנקבע בימי חלוקת הארץ לשבטים (אשר גבלו ראשונים), ורק בארץ ישראל (בארץ אשר ה' אלהיך נתן לך לרשתה).    הפסוק שלנו הוא כללי יותר: הוא מדבר על כל גבול. בפרט, הוא מתייחס גם לגבול בינלאומי.

אבותינו כרתו בריתות עם בני עמים אחרים (כגון ברית אברהם ואבימלך - בראשית כא), ובכך גם קבעו את הגבולות ביניהם. כך למשל, ברית יעקב ולבן קבעה את הגבול בין ישראל לבין ארם, בראשית לא52: "עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה, אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאֶת לְרָעָה". הבריתות הללו לא היו בהכרח רצויות לפני ה', והגבולות שנקבעו בהן לא בהכרח תאמו את הגבולות של ארץ ישראל המקודשת והמובטחת, ובכל-זאת, מאחר שנכרתו הבריתות, אבותינו ראו לעצמם חובה לקיים את הבריתות ולא להסיג את הגבול.

כשבני ישראל היו בדרכם לארץ, ה' ציווה בפירוש עליהם לכבד את הגבול הבינלאומי בינם לבין העמים השכנים (דברים ב).

גם בשירת האזינו נזכרת חשיבותו של הגבול שנקבע בין העמים,  דברים לב8: "בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם; יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (פירוט)

רק כאשר הצד השני הפר את הברית תחילה, והסיג את הגבול מהצד שלו, בטלה חובתנו לשמור את הברית, ולכן דוד המלך ומלכים נוספים שמלכו בישראל הרשו לעצמם להילחם ולכבוש שטחים שהיו שייכים לעמים אחרים.

אם כך, משמעות הפסוק שלנו היא: "אל תסג את הגבול שנקבע מאז ומעולם, כאשר ה' חילק את הארצות בין העמים; ואל תסג את הגבול אשר עשו אבותיך, כאשר כרתו בריתות עם עמים אחרים".

לפסוקים ורעיונות נוספים הקשורים לגבול, ראו במאמר "על הגבול ועל גבול ישראל ירדן", מאת אליקים רובינשטיין, עלון מכללת שערי משפט ה'תשס"ד.

2. הפסוק שלנו מדבר על הסגת גבול בינלאומי.  פסוק נוסף מדגיש את החומרה המיוחדת בהסגת גבול של יתומים, משלי כג10: "אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם, וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא" (פירוט).