טוב עין - הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל

מבנה הפסוק

1. על-פי הטעמים, ועל-פי רוב המפרשים, יש לחלק את הפסוק לשני חלקים שווים: "טוב עין הוא יבורך, כי נתן מלחמו לדל"; לפי זה, כי = משום ש-: טוב-עין זוכה לברכה, משום שהוא רגיל לתת מלחמו לדל; הנתינה היא הגורם העיקרי לברכה. לפי זה, הפסוק מלמדנו להיות טובי עין, להסתכל במבט טוב ואוהב על אחרים, כי מתוך כך נזכה לזהות את האנשים שצריכים את עזרתנו ולתת להם מלחמנו, וכתוצאה מכך נזכה לברכה.

- אולם, לפי זה, הנתינה נובעת מהעין הטובה, ולכן היה ראוי לכתוב בלשון עתיד "יתן": "טוב עין הוא יתן מלחמו לדל ויבורך"; השימוש בלשון עבר נתן מדגיש שהנתינה כבר נעשתה, והברכה באה אחריה כתוצאה מהעין הטובה. 

2. לכן לענ"ד יש לחלק את הפסוק לשני חלקים לא שווים: "טוב עין, הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל", כי = כאשר: רק טוב-עין זוכה לברכה כאשר הוא נותן מלחמו לדל; העין הטובה היא הגורם העיקרי לברכה.

כשעוזרים לזולת, צריך לשים לב לא רק למעשים אלא גם למבטים:   טוב עין הוא אדם שיש לו מבט טוב בעיניים, מבט של שמחה כאשר הוא רואה שהזולת נהנה מרכושו. והוא יבורך - העני יברך אותו, כשיראה שהוא נותן לו בשמחה.    המילה הוא באה להדגיש, דווקא הוא יזכה שהעני יברך אותו לאחר שנתן לו מלחמו; אבל אדם רע עין לא יזכה לברכה, כי המבט הרע יגרום לעני צער ובושה. העני אמנם ניצל מרעב, אבל כבודו נפגע ולכן לא יוכל לברך את הנותן בלב שלם.

כל אדם צריך להשתדל להיות טוב עין, אבל מה יעשה אדם שעדיין לא הגיע למעלה זו, האם בינתיים יימנע מלתת? לדעתי התשובה היא לא: דווקא אדם רע עין יכול לתת בלי לצפות לברכה, לשם מצוה נטו...

3. יש שפירשו את הפסוק כהמשך לפסוקים הקודמים (פסוקים 7-8), המדברים על עשירים ועניים: פסוק 7 מתאר את המצב הטבעי שבו לעשירים יש כוח לשלוט בעניים: "עשיר ברשים ימשול" (פירוט), פסוק 8 מתאר את העשירים המנצלים את כוחם לרעה: "זורע עוולה יקצור אוון" (פירוט), ופסוק 9 מתאר את העשירים המנצלים את כוחם לטובה: "נתן מלחמו לדל" (ראו מלבי"ם).

4. אפשר לפרש את הנתינה החומרית כמשל לנתינה רוחנית של חכמה ותורה. ישנם אנשים שמתעצבנים כשהם רואים שאנשים אחרים מעתיקים את דברי החכמה שלהם, אך ישנם אנשים שמסתכלים על כך בעין טובה, שמחים כשאחרים נהנים מדברי חכמתם; אנשים אלה יזכו לברכת ה'. ולדברי חז"ל, האיש הראשון שנהג עין טובה בדברי תורה היה משה רבנו, נותן התורה: "לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו, שנאמר (שמות לד) "כתב לך"... משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל, ועליו הכתוב אומר טוב עין הוא יבורך..."  (רבי יוסי בן חנינא, תלמוד בבלי נדרים לח.).

5. ויש שדרשו את הפסוק על ברכת המזון: "אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין, שנאמר טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל, אל תיקרי יבורך אלא יברך" (רבי יהושע בן לוי, סוטה לח:); כלומר, טוב עין נקרא אדם שמזמין עניים רבים לסעודתו, כדי שיוכל לברך ברכת המזון במניין או לפחות בזימון (ע"פ הגאון מווילנה).

למה נאמר נתן מלחמו ולא סתם נתן לחם?

1. "כבר פירשוהו רז"ל בספר הזוהר, שרוצה לומר: מלחמו שהרויח בצדק ובמשפט, ולא בגזל וגניבה... כי מצוה הבאה בעבירה מונעת את הברכות" (רמ"ד ואלי).

2. "הוא משפיע לעניים מלחמו ממש: אינו עושה שני לחמים, אלא הוא משתף אותם עמו" (דוד ישראל אינגבר, "חכמת החיים").