מאת: אראל
| ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
| פרק כו פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 סיכום |
העצל טמן (הסתיר) את ידו בתוך הצלחת, התחזה לנכה וטען שאינו מסוגל לעבוד; ובסוף הוא אכן נעשה נכה, ידו התנוונה והוא נלאה (לא יכל) להשיב אותה אל פיו אפילו כדי לאכול.
הנה, העצל יתעצל במלאכה וכל היום עוסק באכילה, וידיו טמונים בצלחת (שם כלי בישול) לקנח התבשיל המתדבק בו; והנה בסופו יהיה נלאה ועייף להשיב ידו אל פיו להשים בה המאכל, והוא ענין מליצה לומר שיחסר לחמו וכאלו נלאה להשים המאכל אל פיו.
פסוק דומה נמצא במשלי יט24, ושם פירשנוהו. מסתבר שהפסוק נשנה כאן כדי לצרף אותו לקבוצת הפסוקים (13-16) העוסקת בעצל.
| פרק כו פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 סיכום |
| ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |