כצרור אבן במרגמה - כן נותן לכסיל כבוד

קוד: ביאור:משלי כו8 בתנ"ך

סוג: משל

מאת: אראל

אל:

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   סיכום 
כו8 כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה, כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד.

 סגולות

כמו הנותן צרור אבן טעון במרגמה, אשר עלול בכל רגע להיפלט ולפגוע במישהו - כן הנותן לכסיל כבוד, כי הכסיל ישתמש בכבוד שקיבל כדי לפגוע בזולת.

 מצודות

כמו הצורר (קושר) אבן במרגמה (כלי הקלע), שזמן מועט ישאר בתוכו כי הוא עומד לזרוק - כן הנותן לכסיל כבוד, כי מעט זמן ישאר בכבודו, כי מהר יבזה את עצמו במעשה כסילות.


 עצות

אחד הדברים הראשונים שמלמדים חיילים בטירונות הוא, לא לטעון נשק בלי פקודה, כי זה מסוכן - ההדק עלול להילחץ בטעות, הכדור עלול להיפלט, ומישהו עלול להיפגע. כך גם כששמים צרור-אבן במרגמה (כלי לרגימה באבנים) - המרגמה עלולה לירות את הצרור, והוא יפגע במישהו.

וכך גם כשנותנים כבוד לאדם כסיל ( = השונא חכמה, בינה ודעת) - הכבוד מאפשר לו לעשות מעשים רעים יותר בלי להיתפס, וכך לגרום נזק גדול יותר. 

מהעיקרון הכללי הזה, שלא לתת כבוד לכסיל, הסיקו המפרשים כמה מסקנות ספציפיות:

1. לא להיכנס לויכוח עם כסיל, כי "הכבוד שתיתן אל הכסיל במענה חכמה, ישליך אותם במרגמה להרוג בם אנשים תמימי דרך, כי יהפך את תשובותיך לאבני קלע ולמינות" (מלבי"ם).

2. לא ללמד לתואר רבני, תלמיד שאינו הגון.

3. לא לעשות "טובה למי שאינו יודעה" (רבי חמא בר חנינא, בבלי חולין קלג., בעין יעקב).

4. וייתכן שהכוונה להלוואה: כשרוצים לעזור לאדם נזקק, הדרך המכובדת יותר לעזור לו היא לתת לו הלוואה, שתעזור לו לעמוד על רגליו עד שיוכל להחזיר את ההלוואה. אולם אם הנזקק הוא כסיל, הכבוד שיתנו לו יילך לאיבוד, כמו אבן הנזרקת ממרגמה, שאי אפשר למצוא אותה ולהחזירה למקומה; הוא לא יחזיר את ההלוואה, יסתבך בחטא של עושק, ויגרום צער למלווה ונזק רוחני לעצמו.

 הקבלות

בתחילת הפרק נאמר, שהכבוד שנותנים לכסיל גורם נזק לו עצמו, משלי כו1: "כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר, כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד" (פירוט); בפסוק שלנו נאמר שהכבוד לכסיל גורם נזק לסביבה.

בפרק אחר נאמר, שדווקא הקלון יכול לעזור לכסיל להתקדם, משלי ג35: "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן" (פירוט). בפרט, כשרוצים לעזור לאדם נזקק, אם הנזקק הוא כסיל, ייתכן שעדיף לעזור לו במתנת-חינם ולא בהלוואה; אולי הבושה, שתיגרם לו מקבלת המתנה, תעורר אותו לתשובה.

 דקויות

מרגמה היא כלי-נשק לרגימה באבנים, כמו בויקרא כד16: "וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת". בפסוקנו המרגמה היא משל:

1. משל לנזק והרס: "כמו הצורר אבן בכלי הקלע שממנו רוגמים אבנים, שנראה שנותן להאבן כבוד לצוררו בצרור, והוא על-מנת להשליך אותו על אנשים ולרגמם באבנים ולהרגם, כן הכבוד שתיתן אל הכסיל במענה חכמה, ישליך אותם במרגמה להרוג בם אנשים תמימי דרך, כי יהפך את תשובותיך לאבני קלע ולמינות" (מלבי"ם).

אחד הדברים הראשונים שמלמדים חיילים בטירונות הוא, לא לטעון נשק בלי פקודה, כי זה מסוכן - ההדק עלול להילחץ בטעות, הכדור עלול להיפלט, ומישהו עלול להיפגע. כך גם כששמים צרור-אבן במרגמה (כלי לרגימה באבנים) - המרגמה עלולה לירות את הצרור, והוא יפגע במישהו.    וכך גם כשנותנים כבוד לאדם כסיל (השונא חכמה) - הכבוד מאפשר לו לעשות מעשים רעים יותר בלי להיתפס, וכך לגרום נזק גדול יותר.

2. משל לתנועה מהירה: "כמו הצורר אבן בכלי הקלע, שזמן מועט ישאר בתוכו, כי הוא עומד לזרוק; כן הנותן לכסיל כבוד, כי מעט זמן ישאר בכבודו, כי מהר יבזה את עצמו במעשה כסילות" (מצודות).

3. ויש שפירשו, שהשורש רגם בפסוק זה אין משמעו "השלכת אבנים" אלא "דבר משובח ומפואר", כמו בתהלים סח28: "שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם, שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם, שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי"; לפי זה, פירוש הפסוק הוא "כמו אדם ששם צרור אבנים בתוך בד משובח ויקר - כך אדם שנותן כבוד לכסיל, כי הכבוד אינו ראוי לו", בדומה למשלי יא22: "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם" (פירוט) (ע"פ אבן עזרא, ורעיון דומה נמצא בפירוש רלב"ג).

 פרק כו    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות