לתת לרשע להעניש את עצמו

רשעים שהענישו את עצמם

הרעיון שלפיו הרשע מעניש את עצמו נרמז בפסוקים רבים נוספים:

שמות יח11: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים, כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"

אסתר ז10: "וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי, וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה" (פירוט)

תהלים ז16-17: "בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ, וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל.   יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד".

תהלים ט16-17: "טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ, בְּרֶשֶׁת זּוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם.   נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה, בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע, הִגָּיוֹן סֶלָה".

תהלים לז15: "חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם, וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה".

תהלים לה8: "תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא יֵדָע, וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ".

קהלת י8: "חֹפֵר גּוּמָּץ בֹּו יִפּוֹל, וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ".

וגם בפסוקים נוספים, לפי חלק מהפירושים:

משלי יא8: "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ, וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו" - יש מפרשים שמדובר בצרה שהרשע הביא על הצדיק, והרשע בא תחתיו, במקומו, ונלכד באותה צרה שהוא עצמו הכין (ראו בספר מור והדס מאת הרב יגאל אריאל, פרק ט סעיף 5). אך לענ"ד הפסוק מתייחס לכל צרה, גם לצרה שבאה באופן טבעי, שהצדיק ניצל ממנה והרשע סובל ממנה במקומו (פירוט).

משלי יב7: "הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם, וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד" - לפי הגר"א, הכוונה שה' הופך את כיוון הפעולה של הרשעים, כך שתפגע בהם (פירוט).

משלי יג21: "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה, וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב" - הרעה עצמה רודפת אחרי הרשעים להעניש אותם, והטוב עצמו משלם שכר לצדיקים (ר' יונה גירונדי).

משלי כט6: "בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ, וְצַדִּיק יָרוּן וְשָׂמֵחַ" - פשעו של הרשע מכשיל אותו, ולכן הצדיק שמח (פירוט).

שמות יח11: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים, כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם" - ייתכן שיתרו שמח כי ראה שהמצרים הענישו את עצמם - הם נכנסו לים סוף וטבעו שם.

אבנים שרוצצו רשעים

על-פי הפשט, אבן היא משל למעשה רע כלשהו; אבל יש שדרשו שהכוונה לאבן ממש: "ואגדה פותרו באבימלך, שהרג שבעים אחיו על אבן אחת, וסוף מת באבן" (רש"י): פשעו של אבימלך היה, שופטים ט5: "וַיַּהֲרֹג אֶת אֶחָיו בְּנֵי יְרֻבַּעַל שִׁבְעִים אִישׁ עַל אֶבֶן אֶחָת", ועונשו היה, שופטים ט53: "וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ, וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ". אמנם, סיפורו של אבימלך אינו מתאים לפסוקנו שכן אבימלך לא העניש את עצמו. עונשו של אבימלך מתאים יותר לפסוק אחר, משלי י24: "מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ" (פירוט).

אבן הרומסת את שלטון הרשע נרמזה גם בחלומו של מלך בבל, דניאל ב34: "חָזֵה הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן, וּמְחָת לְצַלְמָא עַל רַגְלוֹהִי דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא, וְהַדֵּקֶת הִמּוֹן": "ותהרוס לגמרי כל הקליפה, שהוא מצד הנחש כידוע" (רמ"ד וואלי).