הכוח משחית

איך זה שפוליטיקאים, שדיברו בחכמה רבה כשהיו באופוזיציה, התנהגו בכסילות רבה ברגע שהגיעו לשלטון?

רמז לתשובה נמצא בפרקנו. הפרק מדבר, על-פי פשוטו, על שתי נשים - החכמה והכסילות. אולם התיאור של שתי הנשים הללו דומה מאד (ראו מבנה הפרק). ההבדלים בין שני התיאורים יכולים ללמדנו, מדוע האחת חכמה והשניה כסילה.

קרת היא קריה, עיר המלוכה;   כסא = משל לכוחו של השליט;     גברת כסילות יושבת על כיסא שנמצא במרומי קרת, בראש הגבעה שהעיר בנויה עליה. לעומת זאת, החכמה נמצאת מחוץ לעיר - היא הרי צריכה לשלוח את נערותיה כדי להגיע אל העיר, וגם אז היא מגיעה רק על גפי מרומי קרת - האגפים שנמצאים בצלעות הגבעה (פסוק 3).

החכמה נמצאת מחוץ לעיר המלוכה, כלומר באופוזיציה. היא צריכה להתאמץ ולשלוח שליחוֹת כדי להביע את דעתה במרומי השלטון. וגם שם היא נמצאת על גפי, כלומר לבד, במיעוט. לעומתה, הכסילות נמצאת בתוך עיר המלוכה, יושבת בנחת על כיסא השלטון.

ניתן היה לחשוב שמדובר בשתי נשים שונות, אולם חז"ל פירשו שמדובר באותה אישה! "כתיב על גפי וכתיב על כיסא - בתחילה על גפי, ולבסוף על כיסא!" (רבה בר בר חנה בסנהדרין לח., ורבא בעבודה זרה יט.).

אותה אישה בדיוק יכולה להיות חכמה או כסילה - כשהיא באופוזיציה, היא נאלצת לפעול בחכמה, להשקיע ולהתאמץ ולשלוח שליחות כדי שישימו לב אליה במרומי קרת; אולם כשהיא כבר מגיעה לכיסא השלטון, היא מרגישה שכבר אין לה צורך להתאמץ, והיא יושבת בעצלות בפתח ביתה.