מאת: אראל
| ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
| פרק ט פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 סיכום |
ומי שמתפתה ובא אל ביתה, לא יודע שימצא שם רק רפיון וחולשה, וכל הקרואים שהיא מזמינה לסעודתה מתים ונקברים בעמקי שאוֹל.
והנמשך אחריה אין נותן לב לדעת כי שם הוא מקום הרפאים, הם המתים שנרפו ונחלשו על-ידי המיתה, רוצה לומר: הנמשך אחר התאווה הוא מעותד למות על ידה; בעומק הגיהנם ירדו הקרואים ממנה ובאים לה.
הפתי חושב שהוא הולך "לעשות חיים", ואינו מודע לכך שהליכה מוגזמת אחר התאוות מחלישה את גופו ומקרבת את מותו.
הכסילות בל ידעה מה (פסוק 13), וגם הפתי ההולך אחריה לא ידע.
הכסילות יושבת במרומי קרת (פסוק 14), אבל את ההולכים אחריה היא מורידה אל עמקי שאול (ע"פ ילקוט מעם לועז). וכן במשלי כב14: "שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת, זְעוּם ה' יפול[יִפָּל] שָׁם
" (פירוט) ובמשלי כג27: "כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה, וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה
" (פירוט).
1. רפאים הם "המתים, שנרפו ונחלשו על-ידי המיתה
", כלומר "הנמשך אחר התאווה, הוא מעותד למות על-ידה
" (מצודת דוד), מוות חומרי או רוחני, "כי על-ידי העבירה תיכרת הנפש ותלך לאבדון
" (מלבי"ם).
2. רפאים מסמלים גם רפיון, חולשה של כוחות הגוף והנפש. מי שמתפתה לקחת מים גנובים, לא יידע איך למצוא מים בכוחות עצמו, וכאשר המים הגנובים ייגמרו לו - ירפו ידיו והוא יישאר צמא.
הפתי חושב שהוא הולך "לעשות חיים", ואינו מודע לכך שהליכה מוגזמת אחר התאוות מחלישה את גופו ומקרבת את מותו.
| פרק ט פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 סיכום |
| ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |