זהירות מגברת כסילות

ישנן הקבלות רבות, חלקן ניגודיות, בין אשת כסילות בפרקנו לבין האשה הנואפת בפרק ז:

* משלי ז 10-11: "וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת, בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ", לעומת משלי ט 13-14: "אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה. וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ, עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת";

* משלי ז 8: "עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ, וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד", לעומת משלי ט 15: "לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ, הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם".

* משלי ז 7: "וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם, אָבִינָה בַבָּנִים, נַעַר חֲסַר לֵב", לעומת משלי ט 16: "מִי פֶתִי? יָסֻר הֵנָּה! וַחֲסַר לֵב, וְאָמְרָה לּוֹ -".

* משלי ז 18: "לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר, נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים", לעומת משלי ט 17: "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ, וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם".

* משלי ז 23: "וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא" 27: "דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת", לעומת משלי ט 18: "וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם, בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ".

האשה בפרק ז מתוארת בפירוש כזונה המפתה לניאוף;   האשה בפרק ט מתוארת במושג כללי יותר - כסילות, וגם הפיתוי שלה הוא כללי יותר - מים גנובים ולחם סתרים. ניתן לבאר את הקשר בין הפרקים בכמה דרכים.

1. שני הפרקים מדברים על זנות. פרק ז כפשוטו, ובפרק ט "מים גנובים" ו"לחם סתרים" הם משל לאותו עניין (כמו שבפרק ז הם מתוארים במילה "נִרְוֶה"). כך פירשו "דעת מקרא" בפרק ט.

2. שני הפרקים מדברים באופן כללי על פיתויי יצר הרע. פרק ט ממשיל את היצר לאשת כסילות ואת הפיתויים ללחם ומים, ופרק ז ממשיל את היצר לאשה זונה. כך פירש הגר"א בפרק ז.

3. כל פרק מדבר על עניין אחר: פרק ז מדבר על פיתוי לעבור עבירה ממש, כמו זנות (או עבודה זרה שנמשלה לזנות). פרק ט מדבר על פיתוי לבטל את הזמן ולעסוק בדברי-הבל וכסילות: "באישה זונה אמר שהיא הולכת לארוב... אבל כאן באשת כסילות אמר שיושבת על כיסא... לפי שרוב העולם להוטים אחרי ההבל והכסילות והיא אינה צריכה להשתדל אחריהם... כמו בתי עבודה-זרה של הנכרים [לעומת] בתי טיאטראות שלהם... שאע"פ שלפי הנראה אינם שוים במגמתם, מכל מקום הם שוים לעניין הכסילות, כי כולם הבל המה מעשה תעתועים, והנגררים אחריהם הולכים אחרי ההבל" (רמ"ד ואלי בפרק ט).

---

הבדל נוסף הוא, שהאשה בפרק ז יוצאת מביתה ומסתובבת ברחוב כדי לפתות אנשים ("בביתה לא ישכנו רגליה"), והאשה בפרק ט יושבת "לפתח ביתה" שנמצא במרומי קרת.

גם "גברת חכמות" עברה תהליך דומה, מפרק א לפרק ט - ראו בהקבלות לפסוק 1.

מכאן, שיש כאן דרמה בשתי מערכות (לפחות), שבה גברת חכמות וגברת כסילות נאבקות על דעת הקהל, ומנסות למשוך את הקולות הצפים - הפתיים וחסרי-הלב - לכיוונן: במערכה הראשונה (פרקים א, ז), הן יוצאות למבצעי הסברה ברחוב, ובמערכה השניה (פרק ט) יש להן בתים שמתוכם הן פועלות.

הספר אינו מתאר את כל האירועים שקורים בין שתי המערכות; הוא עדיין מחכה לתסריטאי מוכשר שישלים את החסר ויעשה מזה סרט...