קוד: ביאור:משלי ט6 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
פרק ט פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 סיכום |
ולאחר שהם אוכלים ושותים, היא מתחילה לחנך אותם ואומרת להם:
'עזבו את חבריכם הפתאים, המשפיעים עליכם לרעה, ותתחילו לחיות חיים עצמאיים; אישרו (צעדו) בדרך של בינה וחשיבה עצמאית.'
'- לזאת אתם, פתאים, עִזבוּ דרכיכם ותחיו, ואִשרוּ (צעדו) מעתה בדרך בינה'.
כדי להציל נערי רחוב מעולם הפשע, הצעד הראשון הוא להפריד אותם מהכנופיה. כך מנסה לעשות החכמה במשלי פרק ט:
פסוק 6:
עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ, וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה
-
עזבו את חבריכם
הפתיים, שאינם רוצים לבוא ללמוד, ולכו בדרך שתקדם אתכם
בחיים - דרך של לימוד
ובינה;
פסוק 7:
יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן, וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ
- עזבו את חבריכם הלצים, כי מי שמטיף
מוסר
ללץ (=אדם הלועג לחכמה) זוכה ממנו
לקלונות ועלבונות; מי
שמוכיח את הלץ - נחשב בעיניו
לרשע, ובכך גורם לעצמו
מום ונזק; לא כדאי לכם להיות בחברתם של לצים - אי אפשר להתווכח איתם (פירוט).
פסוק 8:
אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ
-
אל תנסו
להתווכח עם
לצים ולהחזיר אותם למוטב, כי הם רק
ישנאו אתכם על כך; עדיף שתבואו לבית החכמה, שם תוכלו לדבר עם
חכמים ואף
להוכיח אותם, והם יקשיבו לכם
ויאהבו אתכם (פירוט).
פסוק 9:
תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד, הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח
- כדאי לכם להיות בחברתם של
החכמים והצדיקים, איתם תוכלו לדבר בנחת, והם ירצו לשמוע
עוד (פירוט).
1. המילה פתאים היא פניה - אתם, הפתאים, עזבו את דרככם (מצודת דוד); אולם לפי זה חסר המושא של הפועל "עזבו".
2. המילה פתאים היא מושא - 'עזבו את דרך הפתיות' (רש"י); אולם לפי זה היה ראוי להיות "עזבו פתיות".
3. המילה פתאים היא מושא, והכוונה "עזבו את חבריכם הפתאים" - עזבו את החברה הרעה, שמשפיעה עליכם לרעה, והתחילו לחיות חיים עצמאיים.
אשור = קרסול, ובהשאלה - צעד והליכה. אִשְרוּ בדרך בינה = צעדו בדרך בינה; והשימוש בפועל זה רומז גם, שדרך זו מובילה לאושר.
פרק ט פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 סיכום |
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |