פניה לקולות הצפים

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   סיכום 
ט16 מִי פֶתִי - יָסֻר הֵנָּה, וַחֲסַר לֵב, וְאָמְרָה לּוֹ:

 סגולות

- היא בודקת מי מהם הוא פתי (מתפתה בקלות), ומנסה לשכנע אותו שיסור הנה; ולכל חסר-לב (שאין לו שכל) היא פונה ואומרת לו:

 מצודות

מי פתי - מי הוא הפתי, המחסר נפשו מטובה, יסור ממקומו ויבא הנה, אשכילו חכמה (כי מניעת ערבות העבירה תחשב בעיניה לכסילות);    ומי הוא החסר-לב המונע עצמו מטובה? והוא כפל ענין במילים שונות.   וכן תאמר לו:


 הקבלות

קולות צפים

דבריה של אשת כסילות בפסוק 15 זהים לדבריה של גברת חכמות בפסוק 4. שתיהן פונות אל אותו קהל-יעד: הפתיים וחסרי-הלב.

החכמים הנבונים והצדיקים כבר תומכים בחכמות;

הכסילים הלצים והרשעים כבר תומכים בכסילות;

הפתיים וחסרי-הלב הם "הקולות הצפים", המתנדנדים בין החכמות לבין הכסילות.   כמו בכל מערכת-בחירות, עיקר המאמץ ההסברתי משני הצדדים מופנה לקהל זה.

 פרק ט    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות