הכסיל לא ייתן לך מנוחה

לך מנגד לאיש כסיל

כסיל הוא השונא חכמה, השונא ללמוד ולהקשיב.    הפסוק לך מנגד לאיש כסיל מתפרש כציווי או אזהרה:

1. ציווי להתרחק: "בהיות המילה קשורה עם מ"ם הוא עניין ריחוק... לך מנגד והתרחק לאיש כסיל" (אבן עזרא, ר' משה קורדובירו, ר' יונה גירונדי, מצודות, רמ"ד ואלי, דעת מקרא).

2. אזהרה מפני מה שיקרה אם תתקרב: "לך מנגד לאיש כסיל להתחבר עמו, והנה, לא תדע שפתי דעת, כי חברתו תמנע אותך מזה" (רלב"ג), "אם תלך עמו, בל ידעת שפתי דעת" (מלבי"ם, וכנראה גם רש"י).

3. אזהרה שלא תצליח להתנגד: "גם אם תרצה לכאורה להתנגד לו, לא תצליח, כי הוא ישפיע עליך לרעה" (ע"פ הגאון מווילנה).

- משלושת הפירושים האלה, פירוש 1 הוא המתאים ביותר למשמעות המילה מנגד- בלשון המקרא, המציינת התרחקות ויציאה מטווח הראיה (השורש "נגד" מופיע במשמעות של התנגדות ועימות רק בלשון התלמוד).

ובל ידעת שפתי דעת

מה התפקיד התחבירי של צלע זו?

1. תוצאה של אי-קיום החצי הראשון: "כאומר: או הרחק ממנו, או סופך להיות כמוהו" (מצודת דוד, החברה היהודית).    "ובל - הוי"ו היא במקום או, כמו: אביו ואמו קלל." (מצודת ציון).

"כי בל הוא לשון בלבול, ועוד: שהל"ב שלו נהפך לב"ל, כי בעולם השפל הזה, שהרע מרובה על הטוב, האדם מתפעל מן החברות ונגרר בנקל אחרי הבליהם, ואפילו יהיה חכם, אפשר שייהפך לטיפש, ואת הישרה יעקש..." (רמ"ד וואלי).

- אולם, אות החיבור "ו-" אין משמעה "או", אלא - לכל היותר - "ו/או", ומשמעות זו אינה מתאימה לפסוק זה.

2. תוצאה של קיום החצי הראשון: "לך מנגד לאיש כסיל - מהתחבר תמיד אצלו, ובל ידעת - סופך שלא ידעת חכמה" (רש"י, ודומה לזה רלב"ג ומלבי"ם).

- אולם כאמור, המילה "מנגד-" בדרך-כלל אינה מציינת התחברות אלא דווקא התרחקות ויציאה מטווח הראיה.

שני הפירושים 1-2 אינם מתאימים לזמן הדקדוקי של הצלע השניה - זמן עבר, שאינו מתאים למשפט תוצאה. לפי פירושים אלו היה ראוי לכתוב: "ובל תדע שפתי דעת".

3. תיאור של מי שאינו מקיים את החצי הראשון של הפסוק: "התרחק מאיש כסיל, ואם לא תעשה כן... סימן שלא ידעת שפתי דעת [את דברי החכמים, שאמרו שיש להתרחק מכסילים]" (פרופ' מרדכי זר כבוד בדעת מקרא, בשם 'הרקמה' רעב).

- אולם, קשה לפרש שהכותב השמיט מילת שלילה "ואם לא תעשה כן".

4. תיאור של אדם נוסף שיש להתרחק ממנו, בנוסף לכסיל - מי שאינך יודע אם יש לו שפתי-דעת או לא:

"הרחק ממי שלא ידעת אותו בשפתי דעת, כי חברתו - סכנה, על כן אתה צריך לחוש בספקו, שלא תתחבר אליו, עד שתחקור עליו אם הוא נזהר בדבריו, שלא לגלות סוד ושלא לחרף ולבזות מכעס או מגאוה וגודל לבב. ציווה להרחיק מן הספק מחברת מי שלא נודע בשפתי דעת, וממי שנודע שהוא כסיל" (רבי יונה גירונדי, וכן אבן עזרא, רמ"ד וואלי).

5. וכעת נראה לי שזהו נימוק / תנאי, מדוע / מתי יש לקיים את החצי הראשון של הפסוק: התרחק מהכסיל כי אינך יודע שפתי דעת / התרחק מהכסיל אם אינך יודע שפתי דעת:

בל = לא;   שפתי דעת = שפתיים היודעות להגיד את הדבר הנכון בכל מצב, שפתיים היודעות לענות "בשליפה".   שפתי דעת הן מצרך נדיר, כמו שנאמר במשלי כ15: "יֵשׁ זָהָב, וְרָב פְּנִינִים, וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת" (פירוט), וכל עוד אין לך שפתי דעת, לא תצליח ליצור קשר עם הכסיל, הוא ייצא מריכוז לפני שתסיים לחשוב מה אתה רוצה להגיד.

בל = גם מלשון בלבול: אם אתה מגמגם, ודיבורך מבולבל ולא ברור, תקבל מהכסיל זלזול ולעג במקרה הטוב.

מעבר לכך, הכסיל עלול גם לסלף את דבריך: הוא ייתפס למשפט אחד מבולבל ולא-ברור שאמרת, יוציא אותו מהקשרו, ויפרסם אותו ברבים כדי לנגח אותך.

לכן, אם אין לך שפתיים מהירות וברורות, אל תלך להתראיין בטלביזיה אצל מנחה כסיל...