בפי אויל חוטר גאוה, ושפתי חכמים תשמורם

כנגד הפסוק שלנו, נאמר בנבואת אחרית הימים, ישעיהו יא1: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי, וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה". גם שם ישנה חשיבות רבה לדברי הפה והשפתיים, וגם שם ניתן לפרש את החוטר בכמה דרכים:

1. חוטר = מקל שמכים בו. בניגוד לאויל, המכה מתוך גאוה, המשיח יגן על הענוים;   בניגוד לאויל, המכה במקלו, המשיח יכה בדבריו, ישעיהו יא4: "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אֶרֶץ; וְהִכָּה אָרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע";  כתוצאה מכך תתבטל האלימות בעולם, ישעיהו יא6: "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ...".

כך גם בחסידות, המָשִׁיחַ נקרא מֵשִׂיחַ, כי כל כוחו נובע מהשיחה, התפילה אל ה' והעיסוק בדברי תורה.

2. חוטר = תוצאה טבעית. בניגוד לאויל, שליבו מלא במידות רעות המתבטאות בדברי פיו, ליבו של המשיח יהיה מלא ברוח ה' ובמידות טובות, תוצאה טבעית של שושלת מלכי בית דוד המחוברים אל ה', ישעיהו יא2: "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'".

3. חוטר = דבר בולט. בניגוד לאויל, המבליט את גאוותו, אצל המשיח לא תהיה חשיבות למראה עיניים, ישעיהו יא3: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה', וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ"; בניגוד לאויל, הכופר בה', המשיח יבליט את הצדק והאמונה, ישעיהו יא5: "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו, וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו".

4. חוטר = מנהיגות וממשלה: בניגוד לפסוק שלנו, בו המושל הוא אויל, בימות המשיח המושל יהיה מלא ב"רוח חכמה ובינה".

נבואת ישעיהו מסמלת את העברת מקל השלטון מידי האויל לידי החכם.

-
דוגמה לפסוק זה: "בפי אויל חוטר גאוה - כגון פרעה, שאמר ' מי ה' אשר אשמע בקולו '" (רש"י על הפסוק)- פרעה היה שטחי, לא למד לעומק על ה', ולכן לא הכיר את כוחו ונכנס לעימות אבוד מראש; אילו היה חכם, היה נזהר ושומר על עצמו.