להעביר את הדיונים בתביעות לעירו של הצדיק

קוד: ביאור:משלי יד19 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

פרק יד פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35

יד19 שַׁחוּ רָעִים לִפְנֵי טוֹבִים, וּרְשָׁעִים עַל שַׁעֲרֵי צַדִּיק.

סגולות

אנשים רעים השתחוו בהכנעה לפני אנשים טובים, ואנשים שהורשעו טרחו והגיעו ונקשו על שערי צדיק כדי לפצות אותו על הנזק שגרמו לו (- זה החוק שקבעתי בממלכתי).

מצודות

בסוף הדבר יהיו הרעים שחים (כפופים מושפלים ונכנעים) לפני הטובים, והרשעים יסבבו על שערי בית צדיק לשאול לחם.

עצות

נניח שאדם תובע את רעהו שגרם לו נזק. איפה צריך להתקיים המשפט - בעירו של התובע או בעירו של הנתבע?

בדרך-כלל הדין הוא "הלך התובע אחר הנתבע" - הדיון צריך להיות בעירו של הנתבע. דין זה בא לצמצם את הנזק הנגרם מתביעות שווא - שלא יהיה מצב שאדם רוצה להתנקם בחברו ותובע אותו ללא סיבה, רק כדי לגרום לו לטרוח ולבוא עד עירו של התובע (מקרה מיוחד הוא כאשר התביעה היא בקשר להלוואה - במקרה זה, לפי חלק מהדעות, הלווה צריך ללכת לעירו של המלוה, כי משלי כב7: "... עֶבֶד לוֶֹה לְאִישׁ מַלְוֶה" (פירוט)).

אולם, במקרים מסויימים, ייתכן שמן הראוי לחייב את הנתבע להישפט בעירו של התובע - כאשר הראיות מראות שהנתבע הוא אדם רע:

שַׁחוּ = מהשורש שׁחח = שׁחה: השתחוו, התכופפו, נכנעו; שחו רעים לפני טובים = יש לחייב אנשים רעים להכניע את עצמם לפני אנשים טובים, לבוא לפניהם ולהשתחוות להם;

שער = מקום המשפט; ורשעים על שערי צדיק = יש לחייב רשעים לבוא לבית המשפט שנמצא במקום מגוריו של הצדיק.

מובן שכדי להפעיל דין זה צריך קודם-כל להחליט מי הרשע ומי הצדיק, וברוב המקרים אי אפשר להכריע בשאלה זו לפני שעושים משפט, ולכן המשפט חייב להתקיים בעירו של הנתבע. בנוסף לכך, לא תמיד אחד מהצדדים הוא "רשע" ואחד הוא "צדיק" - לפעמים לשני הצדדים יש טענות צודקות או ששני הצדדים פגעו זה בזה.

אולם, לאחר שנפסק הדין, והגיעו למסקנה שאחד מהצדדים הוא לגמרי "רשע" והשני הוא לגמרי "צדיק", והדיון עכשיו הוא על גודל הפיצוי שצריך הרשע לשלם לצדיק - במקרה זה ראוי לענ"ד לחייב את הרשע לבוא אל עירו של הצדיק.

הקבלות

1. פרעה שיעבד את בני ישראל בכוח, אבל בסוף הושפל ונאלץ להשתחוות להם, שמות יא8: "וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲוּוּ לִי לֵאמֹר 'צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא', וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה בָּחֳרִי אָף" (ע"פ דעת מקרא).

2. בני עלי לקחו את בשר-הקרבנות בכוח, אבל בסוף הורדו מהכהונה ונאלצו להשתחוות לכהנים הצדיקים שבאו במקומם, שמואל א ב36: "וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְתַּחֲוֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם".

3. כך יהיה גם בעתיד - הגויים הרשעים, שעינו את עם ישראל בגלות בכוח, ישתחוו לעם ישראל, ישעיהו ס14: "וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ, וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ, וְקָרְאוּ לָךְ עִיר ה' צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל".

דקויות

רוב המפרשים פירשו את הפסוק כמתאר את גמולם של הטובים והרעים בעתיד - הרעים יצטרכו להשתחוות לטובים, והרשעים יצטרכו לבוא אל ביתם של הצדיקים ולהיכנע בפניהם (רש"י, מלבי"ם, הגר"א ועוד). אולם לפי זה היה ראוי לכתוב בלשון עתיד או עבר מהופך, "ישוחו / וְשחו רעים לפני טובים"; מדוע נכתב הפסוק בלשון עבר? כמה תשובות:

1. השימוש בלשון עבר רומז לאירוע שקרה (ראו "הקבלות").

2. הפסוק מתאר את מעמדם של הרעים והרשעים בעיני הטובים והצדיקים: "אף על פי שהרשעים נכבדים בעולם לפעמים ודרכם צלחה, כמה הם שפלים ושחים בעיני הטובים, ורוב תקפם וכבודם - לא הדר להם לפני הטובים... ושחו הרשעים במעמד הצדיקים ובחברתם..." (רבי יונה).

3. ולענ"ד ייתכן ששלמה מתאר את דרכי הנהגתו ואומר, "בזמני, שַחוּ רעים לפני טובים; אני כמלך תמיד דאגתי לכך שהרשעים יבואו אל שערי הצדיק". ויש כאן גם הנחיה מעשית לשלטון, כמו פסוקים נוספים הנראים כמתארים גמול וניתן לפרשם כעצות לשלטון. ההנחיה כאן היא, שאדם שהורשע בדין וצריך לפצות את חברו, יטרח יילך בעצמו אל מקומו של חברו כדי לשלם לו את הפיצוי המגיע לו, ולא יטריח את הנתבע הצדיק לרדוף אחריו.