איך להצליח בחיים - בערמה או בחכמה

ערום וכסיל

1. לפי רוב המפרשים, מדובר בשני אנשים שונים: הערום הוא הפיקח, הוא מבין את תוצאת מעשיו ולכן נזהר מרמאות;  לעומת זאת,  הכסיל הוא השונא ללמוד, השונא חכמה; הכסילים אינם מבינים את תוצאות מעשיהם ולכן עוסקים במרמה.

בניגוד לאמונה העממית, הרואה ברמאי "פיקח" ו"ערמומי", הגישה של ספר משלי הפוכה: דווקא האדם הישר הוא הפיקח יותר, כי הוא מבין מראש את סופה של דרך הרמאות.

2. על-דרך הדרש, מדובר בשני צדדים שונים של אותו אדם, שעשוי להיות ערום ועשוי להיות כסיל. בכל אדם יש צד ערום, צד שחושף ומגלה את האמת, עניו וצנוע; ויש צד כסיל, צד שמכסה ומרמה, גאוותן ותאוותן. הצד הערום שלנו מבין, שכדי להגיע להישגים צריך לעבור בדרך, לעבוד ולהשקיע; אך הצד הכסיל שלנו רוצה לדלג על הדרך, הוא רוצה לשבת על כסא (אותיות כס לי) ושאחרים יעבדו בשבילו, ולשם כך הם משתמש בדרכי מרמה (ע"פ גליה).

חכמת ערום הבין דרכו

1. לפי רוב המפרשים דרכו = האמצעים שהוא משתמש בהם להשגת מטרותיו, כדרך-חיים או לצורך עניין מסויים.

2. אך ניתן גם לפרש דרכו = מנהגיו והרגליו, הנובעים מהאופן שבו בנויה הנפש שלו: "חכמת ערום הוא כדי להבין דרכו וטבעו, בכדי להיזהר את עצמו שלא יבוא לשום חטא בעולם... אבל הכסילים, שאין יודעים, ועושין באיוולתן תיכף, ואינם רואים להבין, הוא מחמת זה מרמה אותן, היצר הרע, והן עושין כאיוולתן... ומרמין גם לאחרים שיהיו כמותן..." (הגר"א). לפי זה, הפסוק מלמד, שכדי להיות אדם טוב, האדם צריך להכיר את עצמו היטב, כדברי חכמי יוון "דע את עצמך".

איוולת כסילים מרמה

איוולת היא שטחיות; מה הקשר בינה לבין המרמה?

1. האיוולת של הכסילים היא הגורמת להם לרמות.  בגלל האיוולת שלהם, הם נכשלים בעסקיהם, ומנסים לחפות על כשלונם במעשי-מרמה:   "ואיוולת כסילים היא גוררת המרמה, ולעולם יחשבו לרמות אחרים במפלתם" (אבן עזרא), "כי לא יתחכמו למצוא הדרכים הישרים אשר יגיעו בהם אל חפציהם, ולזה השתדלו למצוא דבר אוון ומרמה, ייחשב אצלם שיגיעו בו אל מבוקשם, ולזה לא יבינו דרכם ולא יגיעו אליו" (רלב"ג). 

וכן, האיוולת שלהם גורמת להם לחשוב שיצליחו להרויח בדרכי-מרמה; הם אינם רואים את הנולד.

- אמנם יש שפירשו להיפך, שהכסילים משתמשים בחכמה כדי לרמות: "מכל חכמות המשיגות לאדם, יבחר לו מהם הערום חכמת כשרון המעשים ותיקון המידות; והכסיל יבחר לו, מכל החכמות, הערמה ומרמה ותואנה. ואלו אינם מגיעים בלתי מחשבה..." (רבי יונה גירונדי), ואכן, כדי לרמות דרושה מחשבה מעמיקה,  ישעיהו לא6: "שׁוּבוּ לַאֲשֶׁר הֶעְמִיקוּ סָרָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל",  הושע ט9: "הֶעְמִיקוּ שִׁחֵתוּ כִּימֵי הַגִּבְעָה, יִזְכּוֹר עונם יִפְקוֹד חַטֹּאותָם",  שמות א10: "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה...",  ירמיהו ד22: "כִּי אֱוִיל עַמִּי, אוֹתִי לֹא יָדָעוּ, בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה, וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה, חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע, וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ", תהלים פג4: "עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ".   כל הפסוקים הללו מראים שיש קשר בין חכמה ועורמה לבין רמאות והשחתה, ולכן היה אפשר לפרש שגם הפסוק שלנו בא ללמד, שהכסיל משתדל ללמוד חכמה כדי לרמות אחרים.

- אולם, בפסוק שלנו לא נאמר "חכמת כסילים מרמה" אלא "איוולת כסילים מרמה", ולכן נראה לי שהפסוק מדגיש דווקא את ההיפך - דווקא השטחיות והטיפשות של הכסילים היא שגורמת להם לרמות.

2. המרמה של הכסילים היא הגורמת לאיוולת: "ואולת כסילים היא המרמה שבלבם, סופה שמביאתם לידי טפשות" (רש"י); הם מרמים את עצמם בזמן הלימודים (מעתיקים שיעורי בית ומבחנים, מבריזים משיעורים...) וסופם שיישארו אוילים. 

3. האיוולת של הכסילים היא עצמה המרמה - הם מציגים את עצמם כאוילים כדי להתיר לעצמם ללכת אחרי תאוותם: "האיוולת של הכסילים הוא מרמה, כי הכסיל אינו אויל, כי הוא אינו מסתפק באמת בדרכי החכמה, רק שמפני שהוא אסור ביד התאוה אשר תוליכהו תוהו לא דרך, וחוקי החכמה ודעת עומדים לנגדו, יעשה במרמה לקרוא אל האיוולת, ויאמר שהוא מסתפק על החכמה, ואינו מאמין בה מפני הספיקות שיש לו..." (מלבי"ם).