לא קל לנהל מדינה

לב מלכים הן המחשבות והטירדות שבליבם של השליטים;   חקר הוא גבול וקצה. הטירדות שבלב המלכים הן כה מרובות, שאי אפשר להגיע אל סופן.

מהי המשמעות המעשית של קביעה זו?

1. כשמותחים ביקורת על השלטון, לדבר בענוה, לא להיות בטוחים שאנחנו היינו מצליחים להנהיג את המדינה טוב יותר.   כמו שהשמים גבוהים מאד, ואדם פשוט אינו יכול להגיע עד קציהם; וכמו שהארץ עמוקה מאד, ואדם פשוט אינו יכול להגיע עד תחתיתה; כך המחשבות הצריכות להיות בליבו של המנהיג, על מנת שיוכל להנהיג את המדינה, הן רבות ומורכבות כל-כך, עד שאדם פשוט אינו יכול להבין את כולן עד הסוף. לא כל פעולה שנראית לנו טובה היא אכן טובה, ולא כל פעולה שנראית רעה היא אכן רעה; יש הרבה שיקולים שאנחנו לא מודעים להם, ולכן יש למתוח ביקורת מתוך ענוה.

2. לא למהר למרוד ולהרוס את השלטון הקיים, כי לא בטוח שהשלטון שנקים במקומו יהיה מוצלח יותר: "סדרי החברה האנושית הם שלשלת גדולה, והפרטים רבים עד אין חקר, והם אחוזים זה בזה. על כן, אין למהר להתפרץ להרוס סדרי החברה המדינית, גם אם יראה בה פרטים רבים שאינם לפי הצדק והיושר לפי דעו." (עין איה על שבת א לב), "סדרי החברה בנויים על-פי מושגים הנוגעים: בין בעניינים הרוחניים... בין בעניינים החומריים... והם תלויים ברוב עניין זה בזה...  ואם בחלק אחד מאלה השניים רבו הענפים עד שאי אפשר להקיפם בסקירה האנושית, קל וחומר בשניהם יחד, בהיותם מסובכים ונאחזים זה בזה, שמים לרום וארץ לעומק. ושניהם מתייחסים ללב מלכים, בהתייסדות ההנהגה החברתית. על-כן אין חקר, וצריך להתנהג ביחש הסדרים הכלליים הקבועים בזהירות יתירה ובענוות צדק, ולהישמר מלהתערב עם שונים ועבדים מתפרצים, לבלע ולהשחית כל סדר עתיק השורר בחיים המדיניים והחברותיים." (עין איה על שבת א לג).

3. כשמבקשים בקשות מהשלטון, להציג בפירוט רב את פרטי הבקשה (ראו בפסוק הקודם), שהרי המלך טרוד בעניינים רבים עד אין חקר, ואין לו זמן וכוח להתעמק בבקשות של האזרחים, ואם לא יציגו את הבקשה בפירוט - הוא יתבלבל.