סיכום משלי כג

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק כג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
סיכום פרק כג

 דקויות

פרק כג בספר משלי כולל מספר פסקאות, שכמעט כולן עוסקות בנושא משותף - חינוך להתגברות על תאוות.

פסוקים 1-11: למבוגרים

  • פסוקים 1-3: התגברות על תאוות אכילה, כאשר נמצאים בסעודה עם מושל: "כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל, בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ. וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ, אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה. אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו , וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים".
  • פסוקים 4-5: התגברות על תאוות ממון: "אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר , מִבִּינָתְךָ חֲדָל. התעוף [הֲתָעִיף] עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם, כְּנֶשֶׁר ועיף [יָעוּף] הַשָּׁמָיִם".
  • פסוקים 6-8: שוב התגברות על תאוות אכילה, כאשר נמצאים בסעודה עם קמצן: "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן, וְאַל תתאו [תִּתְאָיו] לְמַטְעַמֹּתָיו . כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא, אֱכֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ, וְלִבּוֹ בַּל עִמָּךְ. פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה, וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים".
  • פסוק 9, לכאורה לא קשור: "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ".
  • פסוקים 10-11: שוב התגברות על תאוות ממון, הפעם בקשר לרכושם של יתומים: "אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם, וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא. כִּי גֹאֲלָם חָזָק הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ".

פסוקים 12-14: להורים

בחלק הראשון של הפרק, החכם פונה לתלמידיו המבוגרים; בחלק האחרון של הפרק, האב פונה לילדיו הצעירים; בין שני החלקים, ישנם שלושה פסוקים שבהם החכם פונה להורים, ומסביר להם איך לחנך את ילדיהם:

  • פסוק 12: קודם-כל חנכו את עצמכם, הביאו את ליבכם אל דברי המוסר שאמרתי לכם בחלק הקודם: "הָבִיאָה לַמּוּסָר לִבֶּךָ, וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי דָעַת" (פירוט).
  • פסוקים 13-14: לאחר מכן חנכו גם את ילדיכם: "אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר, כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת. אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ, וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל".

פסוקים 15-35: לילדים

  • פסוקים 15-16: "בְּנִי! אִם חָכַם לִבֶּךָ, יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי. וְתַעְלֹזְנָה כִלְיוֹתָי בְּדַבֵּר שְׂפָתֶיךָ מֵישָׁרִים" - כהקדמה לדברי ההורים לילדיהם, מסבירים להם עד כמה ההורים ישמחו אם הילדים יהיו חכמים (פירוט).
  • פסוקים 17-19: התגברות על קנאה בהנאות של החוטאים: "אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים, כִּי אִם בְּיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם. כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת. שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם, וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ" (פירוט).
  • פסוקים 20-22: התגברות על תאוות זלילה וסביאה: "אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן, בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ. כִּי סֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ, וּקְרָעִים תַּלְבִּישׁ נוּמָה. שְׁמַע לְאָבִיךָ זֶה יְלָדֶךָ, וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ" (פירוט ).
  • פסוקים 23-25: עוד דברי חיזוק לילדים, לשמוע בקול ההורים כדי לשמח אותם: "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר, חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה. גול יגול [גִּיל יָגִיל] אֲבִי צַדִּיק, יולד [וְיוֹלֵד] חָכָם וישמח [יִשְׂמַח] בּוֹ. יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ".
  • פסוקים 26-28: התגברות על תאוות זנות: "תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי, וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תרצנה [תִּצֹּרְנָה]. כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה, וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה. אַף הִיא כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב, וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף".
  • פסוקים 29-35: שוב התגברות על תאוות משתאות יין: "לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מדונים [מִדְיָנִים] לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם. לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ. אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בכיס [בַּכּוֹס] עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ. עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת. וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל. הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד".

גם מבוגרים וגם ילדים צריכים לשמוע דברי מוסר שיזהירו אותם מתאוות, אבל האזהרות הן שונות: אצל מבוגרים, האזהרות מתמקדות בתאוות אכילה, כבוד, התעשרות ונדל"ן; אצל נערים, האזהרות מתמקדות בתאוות התחברות עם חוטאים, קנאה, שתיינות ומין.

פירושים נוספים

1. ע"פ גליה, החוט המקשר בין כל הפסקאות הוא המודעות לכוחות הפנימיים הייחודיים שלנו, והיכולת לשלוט בהם:

  • פסוקים 1-8 מלמדים את האדם להיות מודע לכוחות מסויימים שיש בו, ולרסן אותם. הפסוקים מלמדים שלא להתאוות למטעמים של אחרים - כי מה שטעים ומתאים לזולת, לא בהכרח טעים ומתאים לי. ה' מטביע בכל אדם את הכוחות הנצרכים לו למען העבודה הפרטית שהוא צריך לבצע בעולם הזה.
  • פסוקים 9-11 מדגישים שהכוחות הם ייחודיים לכל אדם: אין לבוז לאדם אחר בגלל שהכוחות הפנימיים שלו שונים משלנו (כמו שעושה הכסיל ), ואסור להסיג את גבולו של הזולת ולנסות לכפות עליו להתנהג בהתאם לכוחות הפנימיים שלנו. אתה לא צריך לבטל את כוחותיך בפני הזולת, וגם הזולת לא צריך לבטל את כוחותיו בפניך, אלא לתת דוגמה אישית חיובית.
  • פסוקים 12-14 פונים להורים ומסבירים להם שיש לכוון את ילדיהם להכיר את הכוחות הפנימיים שלהם ולרסן אותם.
  • בפסוקים 15-16, ההורים מדברים על ילדיהם ומסבירים להם שהשמחה הגדולה ביותר היא כשיש התאמה בין הפנימיות לחיצוניות - בדבר שפתיך מישרים .
2. ע"פ מטמונית למשפחות סופרים, הפרק כולו הוא אזהרות של דוד אל בניו:
  • פסוקים 1-8 כוללים שלוש אזהרות לבנו השישי, יתרעם בן עגלה, בעניין ייחוסו משאול.
  • פסוקים 9-14 כוללים שלוש אזהרות לבנו החמישי, שפטיה בן אביטל, בענייני משפט.
  • פסוקים 15-18 כוללים אזהרה לבנו הראשון, אמנון בן אחינועם, בעניין חטאו ותשובתו.
  • פסוקים 19-21 כוללים אזהרה לבנו השלישי, אבשלום בן מעכה, בעניין היותו בן יפת-תואר / סורר ומורה ( פירוט).
  • פסוקים 22-25 כוללים אזהרה לבנו השני, כלאב-דניאל בן אביגיל, בעניין חכמתו.
  • פסוקים 26-35 כוללים שלוש אזהרות לבנו הצעיר, שלמה, בעניין נשים ויין.
 פרק כג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות