צבעי מאכל

מי נותן בכוס את עינו?

1. עַיִן הוא צבע, כמו בבמדבר יא7: "וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח".   המוזג נותן עין (צבע-מאכל) בתוך הכוס, לפני שהוא מוזג לתוכה את היין, כדי שהיין ייראה אדום יותר.

2. עין היא גם, כמובן, איבר הראיה.    הצבע האדום מושך את הלקוח והוא נותן את עינו ומבטו בכוס.

3.  לחצי השני של הפסוק יש גם גירסת כתיב - כי יתן בכיס עינו.  המוכר נותן את עינו בכיסו של הלקוח ורוצה לגרום לו לקנות הרבה יין: "הוא נותן עינו בכוס, וחנוני נותן עיניו בכיס" (ויקרא רבה יב א, רש"י).

הפסוק רומז לכל שלושת הפירושים: המוכר נותן את עינו בכיסו של הלקוח ורוצה לגרום לו לקנות יין; הוא רוצה שהלקוח ייתן את עינו בכוס היין; ולכן הוא נותן בכוס עין - צבע אדום ומושך.

לענ"ד, מטרת הפסוק היא להזהיר מפני צבעי-מאכל. בצבעי מאכל ישנה הונאה מסוימת - הונאה של האינסטינקטים שלנו. הגוף שלנו רגיל להעריך את טיבם של מאכלים, בין השאר, על-פי הצבע שלהם, והשינוי המלאכותי של הצבע עלול לגרום לנו לצרוך מאכלים שאינם מתאימים לגופנו.

בכוסו בכיסו ובכעסו

"בשלושה דברים אדם ניכר: בכוסו, בכיסו ובכעסו" (רבי אילעאי, בבלי עירובין סה:). "המבארים לא העירו, על מה הסמיך רבי אילעאי את מאמרו, אבל כנראה יש רמז על זה בכתוב "כי יתן בכוס עינו": הקרי הוא כוס, הכתיב הוא כיס, ואם יתן עינו, כלומר אות עין, ב'כס', יקראו כעס" (הרב יעקב שכטר, "דברי יעקב", בשם הגאון שם טוב גאגין ז"ל, מחבר ספר 'כתר שם טוב').

מה זה יתהלך במישרים?

ניתן לפרש את הביטוי במשמעות שלילית או חיובית:

א. שלילית:

1. לפני ההתמכרות - הקונה מתלהב מהצבע היפה של היין בכוס ומושיט את ידו ישירות אל הכיס ולקנות את היין: "כי אז יתאוה האדם להרבות במשתהו" (ר' יונה).

2. ההתמכרות עצמה - לאחר שהקונה מתחיל לשתות, הוא מסיר מעצמו את כל העכבות והמעצורים הנפשיים (ראו גם יין ישר): "המרבה שכרות - כל עבירות דומות לו למישור, כל הדרכים ישרים בעיניו" (רש"י, ע"פ בבלי יומא עה.), במיוחד בתחום שבינו לבינה "כי יתן בכוס עינו... לשון נקי הוא... יתהלך במישרים - סוף שאשתו אומרת לו 'כשושנה אדומה ראיתי' ואינו פורש" (ויקרא רבה יב א).

3. אחרי ההתמכרות - הבית נשאר ריק ושטוח כמו מישור, אחרי שהשתיין מוכר את כל חפציו כדי להשיג יין: "סוף דהוא עביד ביתיה מישרא, 'מה הדין קדרה דנחשת עביד - קדרא דחספא עבדא', מזבין לה ושתי חמרא בטימיתיה" (ויקרא רבה יב א). 

ב. חיובית:

4. כל עוד הקונה רק מסתכל על היין, רק נותן בכוס את עינו, הוא עדיין הולך במישרים; אך ברגע שייתן שם גם את פיו, הוא כבר לא יוכל ללכת ישר (ע"פ מלבי"ם).

5. אם הקונה ייתן בכוס את עין שכלו, כלומר יחשוב היטב על התוצאות של השתיה, וייתן גם בכיס את עין שכלו, כלומר יחשוב על ההוצאות, אז יש סיכוי שהוא יתהלך במישרים ולא ישתה יותר מדי (ע"פ רמ"ד ואלי).