מאת: אראל
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |
פרק כג פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום |
- כי הרהורי-הלב ומבטי-העיניים עלולים להפיל אותך לשוחה (חפירה) עמוקה - לקשר עם אשה זונה; ובאר צרה שקשה להיחלץ ממנה - קשר עם נכריה;
- כי באמרי תבין שהזונה היא כבוֹר עמוק שקשה מאוד לעלות ממנו, כי כן קשה להפרד מן הזונה אחר שנכשל בה (ונאמר למשל על המינוּת); וזונה נכריה, אשר לא מבנות ישראל, הנה היא כבאר צרה ודחוקה שאי אפשר להתהפך בה מצד אל צד להתחכם לעלות ממנה -
קשר פסול עם נשים זרות נמשל לשוחה עמוקה גם במשלי כב14: "שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת, זְעוּם ה' יפול[יִפָּל]
שָׁם
" (פירוט), ובניסוח אחר במשלי ט18: "וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם,
בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ
".
כמובן גם גברים יכולים להציב שוחה, למשל בירמיהו יח20: "הַיְשֻׁלַּם תַּחַת טוֹבָה רָעָה כִּי כָרוּ
שׁוּחָה לְנַפְשִׁי, זְכֹר עָמְדִי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבָה לְהָשִׁיב אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם
" (פירוט): "רבי אלעזר אמר: שחשדוהו
מזונה; רבי שמואל בר נחמני אמר: שחשדוהו
מאשת איש
"
(בבלי בבא קמא טז:). כך גם במשלי כט5: "גֶּבֶר מַחֲלִיק עַל רֵעֵהוּ - רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל פְּעָמָיו
" (פירוט).
1. על-פי הפשט: באר דחוקה ולחוצה שאי אפשר אפילו לזוז בתוכה (מצודות);
2. על-דרך הדרש: באר ש"שואבים" ממנה רק צָרוֹת
(רמ"ד ואלי). זאת בניגוד לאשת-הנעורים, המשולה לבאר ששואבים ממנה שמחה ואהבה, משלי ה15: "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ
"... משלי ה18-19: "יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ, אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן, דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד
" (פירוט)
3. ועל-דרך הרמז: באר שהיא ניגוד אל מקור מים חיים,
ירמיהו ב13: "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי: אֹתִי עָזְבוּ, מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם
בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים, אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם
"
(רמ"ד ואלי).
1. "זונה - הקרב אל פתח ביתה יילכד בה פתאום - כאשר ייפול האיש
בשוחה אם לא יישמר ממנה...
הנכריה, אף על פי שאינה זונה, היא כמו
באר צרה, שאם יהיה רגיל עמה בשיחה ובהסתכלות בפניה כל יום - יוסיף
ליבו להימשך אחריה, ויתחדש בו חשק ורוח זנונים, עד שיתעה וייכשל; וכמי
הבאר, שהם נובעים וכל עת שישאבו מהם יתחדשו אחרים, כן מן השיחה יבוא אל
המראה, וממנו אל ההרהור, וממנו אל המגע...
"
(ר' יונה).
2. "כי יש שני מקומות בגיהנום:
אחד ל'זונה', והיא החמדה, שחומד לגדולות ולנפלאות ולהגביה עצמו מאד, ונגדו ערוך המקום הנקרא
שוחה עמוקה;
ואחד ל'נכריה', והוא היושב בביתו ומרחיב נפשו בתענוגי מעדנים וממלא תאוות גופו, ונגדו ערוך המקום הנקרא
באר צרה
"
(הגאון מווילנה).
3. "הזונה, שהוא יצר המתאוה, דומה
לשוחה עמוקה, שהנלכד שם קשה לצאת ממנו...
והנכריה, שהיא המינוּת, דומה
כבאר צרה, שהנופל שם יטבע תיכף במים הזידונים וימות, כן הנטבע במינות מת מיתת הנפש ולא ישוב לראות באוֹר החיים
"
(מלבי"ם).
פרק כג פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 סיכום |
ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא |