כשמסבירים בשכל, מוצאים חן

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק יג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25 
יג15 שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן, וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אֵיתָן.

 סגולות

דברים הנאמרים בשכל טוב, דברי-טעם המותאמים אישית לערכים החשובים לשומע, ייתנו לדובר חן בעיני השומע וישכנעו אותו;

אולם הדרך של הבוגדים לשכנע את הזולת היא בכוח איתן ובאלימות, כי אינם יודעים לדבר בשכל וחן.

 מצודות

השכל הטוב שיש לאדם הוא יתן אותו לחן בעיני כל;   ועם-כל-זה, דרך הבוגדים הוא איתן (חזק מאד), ולא יועיל בעל השכל עם שכלו ורב חנו להסירם מדרך ההוא.


 הקבלות

שכל טוב יתן חן

כדי למצוא חן בעיני הזולת, דרוש שכל טוב. כדי להבין טוב יותר את הביטוי, נעיין בפסוק נוסף שבו הוא נזכר:

שמואל א כה3: "וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל; וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר, וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים; וְהוּא כלבו[כָלִבִּי]".

החצי הראשון של פסוקנו אכן מתאים לאביגיל: היא היתה אישה טובת שכל, והשכל הטוב שלה נתן לה חן בעיני דוד - היא מצאה חן בעיניו, והצליחה לשכנע אותו שיתן חנינה לנבל, ולא ייצא למלחמה נגדו.

אם כך, כדי ללמוד איך למצוא חן בעיני הזולת, יש להתבונן במעשיה של אביגיל בפרק זה (פסוקים 23-31). ואכן, מכל פסוק בקטע ניתן להפיק לפחות רעיון אחד שיכול לעזור לנו למצוא חן בעיני הזולת ולשכנע אותו.

בפרט, עקרון השכל הטוב הוא, לשכנע את האדם מתוך הערכים החשובים לו עצמו. לדוגמה, שמואל א כה26: "וְעַתָּה, אדֹנִי, חַי ה' וְחֵי נַפְשְׁךָ, אֲשֶׁר מְנָעֲךָ ה' מִבּוֹא בְדָמִים וְהוֹשֵׁעַ יָדְךָ לָךְ; וְעַתָּה, יִהְיוּ כְנָבָל אֹיְבֶיךָ וְהַמְבַקְשִׁים אֶל אֲדֹנִי רָעָה" (פירוט): בפרק הקודם, דוד עצמו מנע מאנשיו לשפוך את דמו של שאול במערה. הדבר כנראה התפרסם בציבור, ונודע שלדוד חשוב להימנע משפיכות דמים. אביגיל השתמשה בעקרון זה כדי לשכנע את דוד שלא ישפוך את דמו של נבל.

ודרך בוגדים איתן

אם החצי הראשון של הפסוק מדבר על אביגיל, אז החצי השני מדבר על נָבָל.   הכינוי "בוגד" אמנם לא נזכר ביחס לנבל, אבל כל התנהגותו של נבל היתה בוגדנית - הוא בגד בדוד ואנשיו, שעזרו לרועי הצאן שלו, ולא רצה לשלם להם את שכרם; והדרך של אותו בוגד היתה איתנה וחזקה - שום דבר לא הצליח לשנות את דעתו - אפילו לא השכל הטוב של אשתו (כמו שאמרו נעריו שם, בהמשך הפרק - והאיש בן בליעל מדבר אליו).

לסיכום

הפסוק רומז לסיפור של אביגיל ונבל, אבל המסר העולה ממנו הוא כללי יותר:

  • כדאי לך לדבר את דבריך בשכל טוב - כך תצליח למצוא חן בעיני הזולת ולזכות לחנינה;
  • עם כל זה, כדאי לך לדעת שלא כולם יושפעו; יש אנשים בוגדים ובני-בליעל שמחזיקים באיתנות בדרכם הרעה, ושום דברי שכל לא יעזרו לך לקבל מהם חנינה; הם לא משתמשים בשכל אלא בכוח ואלימות, משלי כג9: "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ" (פירוט).

פסוק נוסף על שכל וחן נמצא במשלי ג4: "וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם" (פירוט).

 דקויות

ודרך בוגדים איתן

החצי השני של הפסוק נשמע שלילי, ומכאן שהוא מנוגד לחצי הראשון; אך משמעות הניגוד לא לגמרי ברורה. כמה פירושים:

1. הבוגדים, גם אם יש להם שכל, לא ימצאו חן בעיני הזולת, ודרכם בחברה תהיה קשה - כמו נחל איתן השוטף בכוח וקשה לעבור בו (רש"י, מלבי"ם, רמ"ד ואלי).

2. הבוגדים אינם מנסים להשתמש בשכל ובחן כדי להשפיע על הזולת - יש להם דרך אחרת להשפיע - הם משתמשים בכוח איתן ובאלימות (רבי יונה גירונדי, הגר"א).

3. הבוגדים אינם מושפעים מדבריו של בעל השכל והחן, הם איתנים בדרכם הרעה (מצודת דוד). פירוש זה מתאים לנבל הכרמלי - ראו "הקבלות".

 פרק יג    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות