השפעת הסביבה

1. הרמב"ם פירש את הפסוק על אדם הגר בין חכמים / כסילים לאורך זמן, ומושפע מהם באופן ממשי (רמב"ם, הלכות דעות ו). הוא גם קישר אותו לפסוקים נוספים המביעים רעיון דומה:

"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו (=מידותיו) ובמעשיו אחר ריעיו וחבריו, ונוהג במנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמוד ממעשיהם; ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמוד ממעשיהם. הוא ששלמה אומר, משלי יג20: "הלוך[הוֹלֵךְ] אֶת חֲכָמִים וחכם[יֶחְכָּם], וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ".

ואומר,  תהלים א1: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב".

וכן, אם היה במדינה שמנהגותיה רעים, ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה - ילך למקום שאנשיו צדיקים, ונוהגים בדרך טובים. ואם היו כל המדינות שהוא יודען ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה, כמו זמננו זה, או שאינו יכול לילך למדינה שמנהגותיה טובים, מפני הגייסות או מפני החולי - יישב לבדו יחידי, כעניין שנאמר,  איכה ג28: "יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם, כִּי נָטַל עָלָיו".

ואם היו רעים וחטאים, שאין מניחין אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עימהן ונוהג במנהגן הרע - ייצא למערות ולחווחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים, כעניין שנאמר,  ירמיהו ט1: "מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם; כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים, עֲצֶרֶת בֹּגְדִים".

2. וחכמי המדרש פירשו את הפסוק גם על אדם שהולך עם חכמים / כסילים באופן חד פעמי, ובמקרה זה ההשפעה היא בעיקר תדמיתית:

"משל למי שנכנס בחנותו של בשם, אף על פי שאינו מוכר לו ואינו לוקח ממנו, הוא יוצא וריחו נודף, וריח בגדיו מבושמין, ואין ריחו זז ממנו כל היום, עליו הוא אומר הולך את חכמים יחכם...

משל לאחד שנכנס לחנותו של בורסקי, אף על פי שאינו מוכר לו ואינו לוקח ממנו, הוא יוצא, ריחו וריח בגדיו מלוכלכין, ואין ריחו וריח בגדיו זז ממנו כל היום, ועליו הוא אומר ורועה כסילים ירוע.

כך, כל מי שהוא מהלך עם חכם, כל מי שרואה אותו אומר 'אילולי לא היה זה חכם, לא היה הולך עם חכם כמותו', וכל מי שהוא הולך עם כסיל, מי שרואה אותו אומר 'אילולי שהוא כסיל לא היה הולך עם הכסיל'..." (מדרש משלי (בובר)).

עוד על השפעת הסביבה בספר משלי:

משלי כב24-25: "אַל תִּתְרַע אֶת בַּעַל אָף, וְאֶת אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבוֹא. פֶּן תֶּאֱלַף ארחתו[אֹרְחֹתָיו], וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ" (פירוט)

משלי כח7: "נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין, וְרֹעֶה זוֹלְלִים יַכְלִים אָבִיו" (פירוט)

משלי כט3: "אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן" (פירוט)

משלי כא20: "אוֹצָר נֶחְמָד וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ" (פירוט)