חושך שבטו שונא בנו, ואוהבו שיחרו מוסר

מה זה חושך שבטו?

הפועל חשׂך (חסך) משמעו מנע, לא נתן;   חושך שבטו הוא הורה המונע מבנו לקבל שבט.  ניתן לפרש את הפסוק לפי כמה משמעויות שונות של המילה שבט וכמה משמעויות שונות של המילה מוסר:

1. שבט הוא מקל שמכים בו, ומוסר הוא ייסורים.   לפי זה, הפסוק מלמד על חשיבותם של העונשים המכאיבים (מצודות).   פירוש זה מתאים גם למשלי כג13-14: "אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר, כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת. אַתָּה בַשֵּׁבֶט תַכֶּנּוּ, וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל" (פירוט).  

הפסוק אינו אומר שצריך תמיד להשתמש בעונשים גופניים, אלא רק שלא צריך לחשוך ולמנוע אותם. פסוקים אחרים בספר משלי מלמדים שהדבר תלוי באופיו של הבן - ייסורים גופניים מתאימים לבן כסיל אך לא לבן חכם או נבון (ראו: דרכי ענישה בספר משלי).   אם כך, ייתכן שהשינוי בגישה החינוכית בימינו נובע מהעליה ברמתם השכלית של הילדים - היום יש פחות ופחות ילדים כסילים שראוי להכותם.  

2. שבט הוא משל לסמכות ושלטון, ומוסר הוא ביקורת ותוכחה שמטרתם להסיר תכונות רעות. לפי זה הפסוק מלמד על החשיבות של הצבת גבולות ומסגרות לילדים ולתלמידים: "השבט אינו בהכרח המכות אלא הדרישה, החובה" (יהודה אייזנברג).

3. שבט הוא משפחה: "חושך שבטו - חושך סביבתו ומשפחתו... לילד יש זמן מרדותו... לא להתנגד למרד זה אלא לראות ולהתחבר לנער כדי שנהיה במחנהו ולא ימרוד בנו - ההורים. אב שאינו נמנה עם מחנה ילדו המורד, מוצא עצמו כחלק ממה שהנער מורד בו, וכך יוצא לתרבות רעה, והאב - סופו ששונא את בנו ומתייסר" (ברק נגבי).

מה זה שונא בנו?

1. כאילו שונא את בנו.   האב החושך שבטו פועל מתוך אהבה, אך למעשה גורם נזק לטווח ארוך ולכן האהבה הזאת דומה לשנאה (מצודות).

2. יהיה שונא את בנו בעתיד.   עכשיו, כאשר הוא חושך את שבטו, הוא אוהב את בנו, אבל בעתיד, כשהבן יתקלקל, הוא יראה את מעשיו וישנא אותו: "ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות רעה ושונאהו, שכן מצינו בישמעאל שהיו לו געגועים על אברהם אביו ולא רידהו, ויצא לתרבות רעה, ושנאהו, והוציאו מביתו ריקם" (שמות רבה א א, וכן רש"י על הפסוק).

מה זה שיחרו מוסר?

הפועל שיחר עניינו הגיע ראשון, מוקדם בבוקר;   ומכאן -

1.  שיחרו = "נתן לו מוסר בשחר של חייו", כלומר בשלב מוקדם, כאשר המוסר עדיין יכול להשפיע עליו: "בילדותו, עת יוכל לנטותו לכל אשר יחפוץ" (מצודת ציון), כמו קהלת יא10: "כִּי הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל".

2. שיחרו = "נתן לו מוסר בכל שחר", בכל בוקר, כלומר בהתמדה ובזריזות: "תמיד לבקרים מיסרהו" (רש"י).

3. שיחרו - גם מלשון צבע שחור: "לרמוז שהוא משחיר את פניהם בייסורים, כדי שלא יתגאו... עד בוא גאולתן, שאז השחור יהפוך ללבן על-ידי האור הגדול שיתנוצץ עליהם, כעניין שנאמר", ישעיהו ס1: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח" (פירוט) (רמ"ד ואלי).