אשת חיל מייבאת מזון ממרחק

1. כאשר הממשלה מתכוונת להוריד מכסים על מוצרי ייבוא, עובדים מקומיים מוחים וטוענים שהייבוא יפגע בפרנסתם.

אולם לאשת חיל ישנה עמדה אחרת. היא לא מתנגדת לייבוא, להיפך, היא קונה לחם ממרחקים; דווקא הייבוא מאפשר לה לפרנס ברווחה את בני ביתה, משלי לא15: "וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ" (פירוט).

היא אינה חוששת שהייבוא יפגע בפרנסתה, מכיוון שהיא חרוצה ומוצאת דרכים רבות ושונות להתפרנס; אם אינה מוצאת פרנסה בארץ, היא מייצאת את תוצרתה לחו"ל בעזרת הכנענים (הסוחרים), משלי לא24: "סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר, וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי".

2. על-פי הפשט, הפסוק מתאר את חריצותה של אשת חיל;    ועל-פי הדרש, הפסוק מתאר את החריצות הנרדשת מלומדי תורה וחכמה - להביא חכמה מרחוק:

- ריחוק גיאוגרפי - לנסוע למקומות רחוקים כדי ללמוד תורה, לראות עובדות או לשמוע עדויות: "אם אין אדם מַגְלֶה עצמו על דברי תורה - אינו למד תורה לעולם, ואין לחם אלא תורה, שנאמר (משלי ט ה): לכו לחמו בלחמי" (רבי שמעון בן חלפתא, מדרש משלי),   לנסוע רחוק כדי לראות עובדות ולשמוע עדויות: "היתה כאניות הסוחרים הגדולים שיביאו סחורותיהם מארץ מרחק;   כן תביא מזונה ממרחק, למה שיצטרך אל השכל בדרושים יקשה לעמוד מן החוש, אם לא בשוטט בארצות או בעדוּת מהקודמים אשר ראוי לבטוח בהם שיגידו האמת" (רלב"ג, וכן מצודות)

- ריחוק שכלי - להכיר גם את החלקים ה"מרוחקים" של התורה, כדי להבין טוב יותר את כולה: "דברי תורה - עניים במקומן ועשירים במקום אחר" (ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ה),     "ההשגות שמוריד הם כמו ים גדול ועצום, שאפשר לטבוע בו ברגע אחת, ועל כן הוא עושה לכל ההשגות אניות סוחר, אניה חזקה מאד, ואז ממרחק תביא לחמה, הוא מביא הלחם של תורה ממקומות הכי רחוקים וגבוהים, מעתיק יומין ומגבוה יותר ויותר" (דרכי נועם).