אל תתן לנשים חילך

נשים ונשיה

מה הקשר בין הנשים בחצי הראשון של הפסוק, לבין חציו השני ודרכיך למחות מלכים?

א. לפי רוב המפרשים, החלק הראשון הוא פרט והחלק השני הוא כלל: בפרט - אל תרבה נשים, ובאופן כללי - אל תתנהג בדרכים  (= הרגלים ומנהגים) שיגרמו "למחות מלכין", כלומר:

1. להרוס את המלכות, "לדבר שהוא מוחה את המלכים ומוחק אותם מספר יחוסיהם, שעבור דברים אלה אין ראויים למלכות" (מלבי"ם, וכן מצודות).

2. לעורר מחאה בקרב המלכים, "שלא יהיו דרכיו מקולקלים עד שמלכי אומות העולם יוכלו להוכיחן ולבזותן" (רמ"ד ואלי).

3. למחוק את החכמה, "למחות העצות והמחשבות הרבות אשר יצטרכו למי שירצה לחקור בחכמת מחקר ראוי" (רלב"ג);   מלכין =עצות חכמות, כמו נחמיה ה7: "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי" (פירוט), דניאל ד24: "מִלְכִּי יִשְׁפַּר עליך[עֲלָךְ]"  (אברהם אבן עזרא, שפת יתר).

ב. אולם, רוב הפסוקים בספר משלי בנויים משני חלקים מקבילים, ולפי זה אפשר לפרש גם כאן:

4. שני חלקי הפסוק עוסקים בנשים: "למחות - לשון שמן, היינו, ליקח יפת תואר מאד ובעלת בשר... למחות מלכין - הוא בנות מלכים המפוטמות, יפות מראה ובריאות בשר" (הגאון מווילנה). כן, פעם נשים שמנות נחשבו יפות... הם לא ידעו שהשמנת-יתר גורמת למחלות לב. בכל אופן, לפי פירוש זה שני חלקי הפסוק מזהירים את המלך, שלא ייתן לנשים בהרמון שלו לנהל את הממלכה.

גם המילה דרכיך רומזת לאותו עניין, כמו במשלי ל19-20: "וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה, כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת, אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ..." (פירוט) (דעת מקרא כאן), וכמו בבראשית ו12: "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ" (רש"י שם).

5. ולענ"ד, מתוך ההקשר נראה שהפסוק כלל אינו עוסק ביחסי איש ואשה. המילה נשים היא מהשורש נשה שמשמעותו שכח, כמו בראשית מא51: "כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי". לפי זה, אל תתן לנשים חילך = אל תשכח מדוע קיבלת חיל (כוח ורכוש); ודרכיך למחות מלכין - אל תמחה מזכרונך את חובותיך המלכותיות.   ראיה לפירוש זה, שגם הפסוקים הבאים מדברים על שכחה, משלי לא4-5: "אַל לַמְלָכִים, לְמוֹאֵל, אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, וּלְרוֹזְנִים או[אֵי] שֵׁכָר! פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי!".   האֵם, הזוכרת את בנה עוד כשהיה רק נֵדֶר במחשבתה, מזכירה לבנה לזכור את מעמדו ואת חובותיו.

אל תתן לנשים חילך

לפי רוב המפרשים, הכוונה לנשים ממש. מהו החיל שאסור למלך לתת לנשים?

1. חיל הוא צבא או רכוש.     אל תתן לנשים חילך = אל תתן לנשים שלך לשלוט בצבא וברכוש המלכותי.    התוכחה נאמרה כנראה בימיו הראשונים של למואל על כיסא המלוכה. הוא היה צעיר ואהב נשים, ואמו חששה שהוא ישתמש ברכוש ובעוצמה המלכותית שזכה בהם כדי להשיג נשים, וכך יאבד את השליטה והממלכה תיהרס.

2. חיל הוא כוח גופני, ולפי זה "אל תתיש כחך ברוב תשמיש עם הנשים; כי רב התשמיש מחליש כח הזכר ומבריא הנקיבה, וכאלּוֹ נותן מכוחו להנקבה" (מצודת דוד, וכן רש"י, הגאון מווילנה). המלך צריך להיות חזק ולא לבזבז את כוחו על תאוות הגוף: "וכן לא יהיה שטוף בנשים:  אפילו לא הייתה לו אלא אחת - לא יהיה מצוי אצלה תמיד כשאר הטיפשים, שנאמר אל תתן לנשים חילך" (רמב"ם, הלכות מלכים ג ו).

ויש אומרים שעצה זו טובה לכל אדם, לא רק למלכים: "שכבת זרע היא כוח הגוף וחייו ומאור העיניים; וכל זמן שתצא ביותר, הגוף בלה וכוחו כלה וחייו אובדים. הוא שאמר שלמה בחכמתו, אל תיתן לנשים חילך... כל השטוף בבעילה - זקנה קופצת עליו וכוחו תשש... ושער ראשו נושר... ושער זקנו רבה... אמרו חכמי הרופאים: אחד מאלף מת בשאר חולאים, והאלף, מרוב התשמיש. לפיכך צריך אדם להיזהר בדבר זה, אם רצה להיות בטובה, ולא יבעול אלא כשימצא גופו בריא וחזק ביותר..." (רמב"ם, הלכות דעות ד יט).