לטעום את השוק

1. על-פי הפשט, הפסוק ממליץ לאנשי (ונשות) עסקים לשים לב לרמת הביקוש בשוק - אם יש הרבה ביקוש למוצר מסויים, יש לייצר כמות גדולה כדי לנצל את הגאות. כך עושה אשת חיל:

טעמה = בדקה והבינה;   טעמה כי טוב סחרה = אשת חיל בדקה את מצב השוק, והבינה שיהיה טוב לה לעסוק במסחר, כי יש ביקוש רב לסחורה שהיא מייצרת, ולכן -

לא יכבה בלילה נרה = עבדה קשה גם בלילה, מעבר לשעות העבודה, על-מנת לנצל את הביקוש ולהרוויח (מצודת דוד על-דרך הפשט).

2. אולם, מתוך הקבלה למשלי פרק ג, ניתן לפרש את פסוקנו באופן אחר לגמרי, משלי ג13-14: "אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה; כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף, וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ" (פירוט). הביטוי כי טוב סחרה רומז לחכמה ותבונה; אם כך, אשת חיל טעמה כי טוב סחרה, טעמה את הטעם הנפלא של לימוד חכמה ותבונה, ולכן לא יכבה בלילה נרה - אחרי שעות העבודה, היא יושבת ולומדת לאור הנר.

3. ניתן לשלב את שני הפירושים, שכן גם בעולם החכמה והתבונה יש משמעות לרמת ה"ביקוש": כשאדם מזהה שיש ביקוש לרעיונותיו, הוא צריך לעבוד יומם ולילה על-מנת לספק את הביקוש. ולא רק כלפי אנשים אחרים אלא גם כלפי עצמו, כאשר הוא מרגיש בעצמו שיש "ביקוש" לחכמה, הוא צריך לנצל את המצב ולחקור יומם ולילה (מצודת דוד על-דרך המשל)