לתת כסף לעניים וחיבוק לאביונים

1. בפסוק אחר נאמר שיש לפזר צדקה לאביונים רבים, תהלים קיב9: "פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד", ובפסוק שלנו מוזכר רק עני אחד ואביון אחד. אולי הסיבה היא שהפסוק בתהלים מדבר על גבר, שדרכו להסתובב בחוץ ולפזר לאביונים רבים, והפסוק שלנו מדבר על אישה, שדרכה לתת יחס אישי לכל נזקק בפני עצמו (וראו גם חגי הופר). 

2. גם בפסוק הקודם נזכרו ידיים וכפיים, משלי לא19: "יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר, וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ". וייתכן שיש כאן רמז, שאשת חיל עוזרת לנזקקים בכך שהיא מסייעת להם לעבוד: "היא מתכננת בחכמה את התמיכה בחלשים, בכך שהיא יוזמת עבודות טוויה" (שישי משפחתי).

3. ועל-דרך הדרש:    שם אלהים מסמל את מידת הדין, תהלים נח12: "אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ" (פירוט). האות ם הסופית, המרובעת והסגורה מכל הכיוונים, מסמלת את סופיות הדיון, כביכול אין מקום לערער, ומי שנגזר עליו שיהיה עני - לעולם יהיה עני.   אולם אשת חיל פורשת את האות ם והופכת אותה ל-ך, כף פתוחה, ואז שם אלהים הופך להיות אלהיך, שם של תמיכה וישועה לעני, ישעיהו מא10: "אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אֲנִי, אַל תִּשְׁתָּע כִּי אָנִי אֱלֹהֶיךָ, אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי" (ע"פ רמ"ד ואלי).