סיכום משלי ה

1. הפרק רומז לשמשון הגיבור (ראו שופטים טז; ע"פ ר' אליהו שץ, פירוש אליהו על משלי). שמשון התאהב באישה זרה ושמה דלילה, והיא ניסתה פעמים רבות לפתות אותו במתיקות שיגלה לה את סודו: כי נופת תטופנה שפתי זרה, וחלק משמן חכה. אולם הקשר עמה הביא על שמשון עינויים: ואחריתה מרה כלענה, חדה כחרב פיות, ובסופו של דבר היא הביאה עליו את מותו: רגליה יורדות מוות, שאול צעדיה יתמוכו.   

הפלשתים הרשעים אסרו אותו בחבלים: עוונותיו ילכדונו את הרשע, ובחבלי חטאתו ייתמך. הפלשתים האכזרים לקחו את שערו ההדור: פן תתן לאחרים הודך, ושנותיך לאכזרי. הם העבידו אותו בפרך כטוחן בבית האסורים: פן ישבעו זרים כוחך, ועצביך בבית נכרי; וברגעיו האחרונים הוא צעק בצער: ונהמת באחריתך, בכלות בשרך ושארך. הוא הצטער שלא שמע בקול הוריו שהזהירו אותו מפני בנות הפלשתים: ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ ליבי, ולא שמעתי בקול מוריי ולמלמדיי לא הטיתי אזני, ולכן היה ללעג ולקלס בתוך קהל הפלשתים: כמעט הייתי בכל רע, בתוך קהל ועדה.

אילו לפחות היה נשאר נאמן לאשתו הראשונה - אשת נעוריו - לא היה נופל בפח של דלילה: יהי מקורך ברוך, ושמח מאשת נעוריך... ולמה תשגה בני בזרה, ותחבק חיק נכריה?

"היזהר!", אומר החכם, "אפילו שמשון הגיבור הובס על-ידי פיתויי אישה, אז אל תשלה את עצמך שאתה תצליח להתגבר עליהם!".

2. בפרק ב הבטיח החכם, שהתבונה תעזור לך להינצל מפיתויי נשים זרות, משלי ב11-16: "מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה... לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה" (פירוט). בפרקנו הוא מקיים את ההבטחה, ונותן עצות מעשיות איך להיזהר מפיתויים.  גם הפרקים הבאים - פרקים ו, ז - מזהירים מפני ניאוף. פרק ה רומז לשמשון, פרק ו רומז לדוד, ופרק ז רומז ליוסף; ראו בביאור על פרק ז.