מתוק וחלק בהתחלה, מר וחד בסוף

מאת: אראל

ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 
 פרק ה    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   סיכום 
ה4 וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת.

 סגולות

- אולם האחרית (הסוף, התוצאה) של הקשר עמה היא מרה כמו לענה (עשב מר),   חדה ומסוכנת כמו חרב שיש לה שני פיות מחודדים בשני צדדיה.

 מצודות

- אבל אחרית הפתוי מרה כלענה (שם עשב מר), וממיתה הנפתים כחרב שיש בו שני חדודים מזה ומזה.


 הקבלות

משפטי ה' מתוקים כמו נופת, תהלים יט10-11: "יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו; הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים", אבל יש אנשים שהופכים אותם למרים כלענה, עמוס ה7: "הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ" (ראו מצודות שם).

כך גם הקשר בין איש לאשה: ה' ברא אותו מתוק כמו נופת כדי שהאיש והאשה ידבקו זה בזו ויקימו משפחה, אולם הזנות משתמשת בכוח הזה בניגוד למשפטי ה', וכך הנופת הופכת להיות מרה כלענה.

"ולמה ניתן זה הנופת אל אשת זנונים, לתת חרב בידה להרוג את הפתאים?... - האישה נאצלה ממקום המגולה, אשר שם התנוצצות גדול של כל האורות, ומן ההתנוצצות הזה נמשך היופי והחן אל האישה. והאלהים חשבה לטובה, כדי שהאדם ייקח אישה ויוליד בנים אחוז בחבלי יופיה ועבותות אהבתה... אלא שקפץ אחר-כך היצר הרע והכוח החיצון, והפך ללענה משפט, לחדש בעולם הקלקול הגדול של אישות הזימה המכשיל את הפתאים ומביאם לאבד את דבקותם הקדוש, כי מה שעשה המאציל ית' לטובה, הסטרא-אחרא הפכתו לרעה, כמו שהוא דרכה תמיד להפוך את הטוב לרע. ונמצא שהנפת, שהוא דבר טוב אל האשה סתם... נהפך לפתן אל אשת זנונים, שמטלת ארסה בפתאים וגורמת את מיתתם" (רמ"ד ואלי על משלי ה3).

 דקויות

מבנה הפסוק

הפסוקים 3-4 כתובים כטבלה:

כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה / וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ;

וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה / חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת.

בכל טור יש ניגוד:

  • בטור הימני, הנופת המתוקה מנוגדת ללענה, שהיא עשב מר;
  • בטור השמאלי, השמן החלק מנוגד לחרב החדה.

המבנה מדגיש את הניגוד - כמה שהפיתוי מתוק ונעים בתחילתו, כך הוא מר וכואב בסופו.

מה זה אחרית?

אחרית - מלשון אחרֵי- ומלשון אַחֵר.   המילה מעוררת אותנו לחשוב, כשאנחנו ניצבים לפני פיתוי, מה יקרה אחר-כך? ומה יהיה אם המציאות היא אחרת ממה שנדמה לנו?

אולי האישה המפתה אותך בדברי-אהבה מתוקים היא בעצם אישה בוגדנית ונצלנית? אולי המנהיג הכריזמטי המפתה אותך להצטרף לכַּת שלו למעשה מתכוון לשעבד אותך לתועלתו האישית?   אולי החומר המתוק שמוכרים לך הוא בעצם סַם ממכר מסוכן?    ואז המתיקות תהפוך למרירות, והתחושה החלקה והנעימה תהפוך לכאב חד ודוקר.

מה זה חרב פיות?

חרב פיות היא חרב עם שני "פיות", שני צדדים מחודדים. אתה חושב שגילית את הצד המסוכן שלה ואתה יודע להיזהר - אבל למעשה יש לה עוד צד מסוכן שלא שמת לב אליו...

ולפי המדרש: "מה החרב אוכלת משני צדדין, כך זונה מאבדת חייו של אדם מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא" (ר' יהושע, מדרש משלי).

 פרק ה    פסוק    1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   סיכום 
ספר משלי    פרק    א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   יא   יב   יג   יד   טו   טז   יז   יח   יט   כ   כא   כב   כג   כד   כה   כו   כז   כח   כט   ל   לא 

תגובות