לחשוב על האחרית

מהי הנהמה?

מהי האחרית?

מטרת הפסוק היא לגרום לאדם לצאת מההווה המפתה, ולחשוב על העתיד - על האחרית - תקופה עתידית (מאוחרת) שבה המציאות שונה (אחרת). באיזה עתיד מדובר?

1. העתיד הקרוב - כשהאדם עדיין בחיים, "בעת הזקנה" (רלב"ג, וכן נתיבות עולם, נתיב התורה, הקדמת המחבר). שני דברים כלים ונגמרים כאשר האדם מגיע לאחרית ימיו:

• בשרך - כנראה סמל לתאוות הבשרים, שבסוף החיים נראית מיותרת וחסרת-משמעות.
• שארך - כינוי לגוף האדם, שבסוף החיים מצטמק וכלה כתוצאה מזקנה ומחלות. 

2. העתיד הרחוק יותר, "ביום המיתה" (מצודות), או אפילו אחרי המוות, כשהבשר כלה לגמרי. כך מתאר את הדברים הרב יהודה חיון:

"אחרי שהחיים באו אל קיצם, אחרי שבעים שנה של אהבה ותשוקה למילוי חפצי הגוף; ולאחר שבכל תקופת החיים הסיח האדם דעתו מעניני הנפש, או-אז בעת פרידת הנשמה מן הגוף יתבונן הנפטר ויווכח כי כל ימיו עלו בתוהו, ועוד מעט יובא לפני כסא הכבוד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים. כמה גדול היגון וכמה עמוק הוא הצער באותה שעה! מתוך תחושות ומועקות אלו, תתעורר באותה שעה הכמיהה אחר תחבולות ועצות כדי להנצל מכוחות הדין. היא תוליד את הביקוש אחר הדברים שאהבה נפשו - תורה ומצוות. אך כיון שמת אדם נעשה חפשי מן התורה ומן המצוות, לכן יבקשם ולא ימצאם. מי יוכל לשער גודל הצער והיגון שיפקדו את הנפש בעת ההיא. על זה נאמר: ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך...

הגר"א לופיאן זצ"ל המשיל על פסוק זה משל לעני שרצה לקנות לבוש לכסות בשרו ולא היה בידו כסף לשלם עבורו. מה עשה? לווה בריבית וקנה את הבגד. מחמת עוניו לא הצליח לחסל את חובו. במשך שנים רבות שילם בכל חודש את הריבית שהצטברה, אך הקרן של ההלוואה נותר בעינו. חלפו שנים, הבגד נתבלה ונשחת וסופו שהושלך לאשפה, ועדיין נותר החוב של הקרן והריבית שולמה מידי חודש. וכך נמשך המצב עוד שנים ארוכות כאשר העני כבר שכח אפילו כיצד נראה הבגד. החוב בעינו עמד. כך גם בענינינו. העני הוא האדם; והלבוש הוא הגוף הבשרי. אמר שלמה: ונהמת באחריתך - כאשר תבוא לעולם הבא, בכלות בשרך ושארך - כשיגיעו שנים אשר הגוף כבר נרקב ונהרס ולא יוודע זכרו, ואתה עדיין משלם טבין ותקילין ריבית עבורו..." (הרב יהודה חיון, "לקראת המעבר לעולם העליון", אתר ישיבת בית-אל).

3. על-דרך הדרש, במילה כלות רמוזה גם המילה תוכל. הגוף אמנם כלה, אבל הנשמה יכולה להגיע ליותר (ע"פ גליה):

• בשרך - רומז לשררה ושלטון: הנשמה יכולה לשלוט על הגוף ולקדש את החומר;
• שארך - רומז לשארית: הנשמה יכולה להישאר גם אחרי כלות הגוף.