לחפש מתחת לפנס

קוד: ביאור:משלי ה15 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

פרק ה פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 סיכום

ה15 שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ, וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ;

סגולות

שתה מי-גשמים רק מתוך הבור שאתה חפרת, ושתה מים נוזלים (נובעים) רק מתוך הבאר הנובעת בחצרך - אל תגזול את מקורות המים של אחרים.

[והנמשל:] שתה את מי-האהבה רק עם אשתך - ולא עם אשה זרה.

מצודות

שתה מים מבורך, כלומר: תשמש באשתך ולא בזרה, ונוזלים (נוטפים) מתוך בארך [כפל הדבר במילים שונות] -

הקבלות

אבותינו, אברהם ויצחק, נאלצו להילחם על שני דברים - על אשת נעוריהם, ועל בארות המים שלהם:

אבימלך מלך פלשתים הפריד בין אברהם לשרה, בראשית כ1-11: "וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה"
עבדי אבימלך גזלו את באר המים של אברהם, בראשית כא25-26 "וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ"
אבימלך מלך פלשתים הציץ לחדר המיטות של יצחק ורבקה, בראשית כו8: "וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן, וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ".
עבדי אבימלך סתמו את בארות המים של אברהם, ורבו עם עבדי יצחק על בארות המים החדשים שניסו לחפור, בראשית כו14-21: "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר... וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו..."

אשת-הנעורים נמשלת לבאר מים חיים. גם יצחק (בראשית כד62), יעקב (בראשית כט10) ומשה (שמות ב15-16) פגשו את אשת-נעוריהם ליד הבאר. כעת מובן מדוע אברהם ויצחק חששו שהפלשתים יפגעו בהם בגלל נשותיהם: מי שפוגע במקורות המים של זולתו, לא יהסס לפגוע גם בקשר בין איש לאשתו.

גם הפסוק הבא, "יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה, בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִם", רומז ליצחק, בראשית כו22: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ, וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר 'כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ'".

ואתם, תלמידים, התרחקו מדרכי הפלשתים! אל תגזלו את מקורות המים של הזולת, ואל תפנו אל נשים זרות. לכו בדרכי אבותינו: השקיעו בפיתוח מקורות המים שלנו, והשקיעו בקשר עם אשת הנעורים. שתי ההשקעות הללו יזכו אותנו בברכת האבות: "יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ, וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ".

דקויות

הדגש בפסוק הוא בורךָ, בארךָ - שתה מים רק ממה שייך לך, ולא משל אחרים. ניתן לפרש זאת בכמה רבדים:

1. ברובד המילולי, מדובר על מקורות מים ממש - משאב חשוב במיוחד באזורנו, שגרם למלחמות ומאבקים רבים מימי קדם ועד היום הזה (ראו "הקבלות"). הפסוק ממליץ לאדם, שישקיע בפיתוח מקורות המים בנחלה שלו, ולא יגזול מקורות מים של אחרים.

2. על-פי ההקשר (פסוק 18), המים הם משל לזוגיות ומשפחה. החיבור בין איש לאשתו מלווה בשאיבת נוזלים מהמקור, גם בזמן ההריון רחם האישה מלא במי-שפיר הנותנים חיים לעובר. הפסוק ממליץ לאדם להשקיע בפיתוח הקשר עם אשתו ולקבל ממנה את כל האהבה שהוא צריך, ולא לחפש אהבה אצל נשים זרות (מצודות, רמ"ד ואלי).

3. על-פי הנמשל, המים הם משל לתורה. הפסוק ממליץ לעם-ישראל להשקיע בתורה שקיבל מה', ולא ללכת אחרי תורות זרות של עמים אחרים (רש"י). אותו משל נמצא גם בירמיהו ב13: "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי: אֹתִי עָזְבוּ, מְקוֹר מַיִם חַיִּים; לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת, בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים, אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם" (ׂע"פ גליה). האישה הזרה היא גם משל לתאוות הגוף; הפסוק ממליץ לאדם להשקיע בפיתוח החכמה, המיוחדת לו במה שהוא אדם, ולא לבזבז את כוחותיו על תאוות הגוף, שהן משותפות לכל בעלי-החיים (רמב"ם מורה נבוכים ג נד).

4. חכמי המדרש פירשו את הפסוק כהנחיה ללימוד בתוך עולם התורה: "אם למדת מרב אחד אל תאמר דיי, אלא לך אצל חכם ולמוד תורה, ואל תלך אצל הכל, אלא למי שהוא קרוב לך מתחלה. שנאמר: שתה מים מבורך, ונוזלים מתוך בארך" (רבי מאיר, אבות דרבי נתן ג ו, ודומה לזה במדרש משלי). התורה נמשלה למאגר-מים עצום - ישעיהו יא9: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים". כל מורה המבאר את התורה נמשל לבאר שבאמצעותה שואבים מים. הפסוק ממליץ לאדם לשאוב את מי-הדעת מהמורה הקרוב אליו יותר - בין במיקום גיאוגרפי, בין בזרם אידיאולוגי, ובין בשיטת הלימוד.

מה ההבדל בין בור לבאר?

בור משמש לאיסוף מי-גשמים; הוא מכיל מים עומדים הנאספים מהחוץ פנימה. באר משמשת לשאיבת מי-תהום; היא מכילה מים הנוזלים ונובעים מתוך האדמה החוצה (ע"פ רש"י).

ומדוע נזכרו כאן גם בור וגם באר? לומר לך 'אם מי-הגשמים, הנאספים בבור שלך, לא מספיקים לך - אל תלך לגזול את של אחרים, אלא חפור יותר עמוק בשדה שלך, ומובטח לך שתמצא שם יותר מסתם בור - תמצא באר של נוזלים' (ע"פ רש"י). כך הדבר במים, בזוגיות, בתורה ובכל עניין אחר. אין לך מה לקנא באחרים - ה' כבר נתן לך כל מה שאתה צריך. אם רק "תחפור" מספיק עמוק בתוך שלך - תמצא.