כמעט הייתי בכל רע

הפסוק מתאר את דברי החרטה של החוטא שהגיע למסקנה שבזבז את חייו לשווא.

כִּמְעַט הייתי בכל רע - למה רק "כמעט"?

1. בלשון ימינו, כשאומרים "כמעט א" מתכוונים שהמצב קרוב מאד למצב א, אבל עדיין לא א, כמו בתהלים קיט87: "כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָאָרֶץ, וַאֲנִי לֹא עָזַבְתִּי פִקֻּודֶיךָ".

* 'הייתי כמעט בכל הצרות האפשריות, "כפשע ביני ובין גיהנם" (רש"י)'.

* 'כמעט כל ימיי הייתי ברע, אבל לפחות בסוף ימיי נזכרתי להתחרט ולעשות תשובה'.  "ואם לא שב אלא בימי זקנותו, ובעת שאי אפשר לו לעשות מה שהיה עושה - אף על פי שאינה תשובה מעולה, מוֹעלת היא לו, ובעל תשובה הוא" (רמב"ם הלכות תשובה ב א).

2. בלשון המקרא, המילה "כמעט" מציינת גם זמן מועט וקצר, כמו בישעיהו כו20: "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יעבור[יַעֲבָר] זָעַם".   'תוך זמן קצר הגעתי לכל הצרות האפשריות: ההנאה נמשכה מעט זמן, ומייד התחלפה בסבל.'

3. והמפרשים פירש שהמילה "כמעט" היא תיאור סיבה: "בשביל דבר מועט הייתי עכשיו בכל רע" (ר' יוסף קרא, מובא ברש"י; וכן מצודות);    "על דבר מעט, שהוא תאות העולם הזה, שאינם שוים כלום, ואינם מתקיימים רק זמן מועט... בעבור מעט עונג הזה מכרתי את הבכורה עד שהייתי בכל רע, שבאו עלי כל הרעות, וההפסד יותר מן הריוח" (מלבי"ם).

בתוך קהל ועדה - מה הקשר?