לכתוב כדי לזכור

1. קשרם על אצבעותיך - עשר האצבעות מזכירות את עשרת הדברים שנכתבו באצבע אלהים: "והוא יחלקם, דיבור על כל אצבע... שבכך לא ישכחם ולא יעבור עליהם, כי בראותו תמיד את אצבעותיו, כאילו רואה דיברותיו ית'... ולא יהיה כוח אל הפיתוי להתגבר עליו ולהפרידו מדבקותם" (רמ"ד ואלי). עשר האצבעות מחולקות לשתי ידיים, כמו עשרת הדברים -

2. כתבם על לוח ליבך - עשרת הדברים נכתבו על שני לוחות אבנים, דברים ט10: "וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים, כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים, וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל".

"ויחשוב בדעתו כאילו עשר אצבעותיו היו הלוחות הראשונות, וחדרי ליבו יהיו הלוחות השניות, כי לוחות ושברי לוחות מונחים בארון, שהוא ליבו של אדם שלם, שבכך נעשה כעין משכן אל הקדושה העליונה" (רמ"ד ואלי).

בהמשך לכך, נאמר שיש לכתוב את התורה על מזוזות הבית, דברים ו9: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ", דברים יא20: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ". הבתים בימיהם היו עשויים מאבן, ולכן מזוזות הבית גם הן שתי לוחות אבנים.

גם נבואות ישעיהו נכתבו על לוח, ישעיהו ל8: "עַתָּה בּוֹא כָתְבָהּ עַל לוּחַ אִתָּם וְעַל סֵפֶר חֻקָּהּ, וּתְהִי לְיוֹם אַחֲרוֹן לָעַד עַד עוֹלָם"

בפסוקנו נאמר שיש לכתוב את גם דברי החכמה על לוח, אבל לא על לוח מאבן אלא על לוח הלב. דברים אלה מזכירים את חזון אחרית הימים של ירמיהו, ירמיהו לא32: "כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם, נְאֻם ה': נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם".

גם במלכות פרס נהגו לכתוב,  אסתר ב23: "וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא, וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר, דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" (פירוט), אסתר ט32: "וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה, וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר". 

ראו גם: לקשור כדי לזכור;  תכשיטים כמשל לחכמה.

3. הכלה בשיר השירים אומרת לחתן, שיר השירים ח6: "שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ...". אבל הפרק שלנו פונה אל נער רווק, שאין לו בת-זוג לשים על ליבו ועל זרועו, ולכן הוא מייעץ לו לקשור על ליבו ועל זרועו את החכמה והבינה. קשירה על האצבעות מזכירה טבעת נישואין.  הרעיון ממשיך בפסוק הבא -