זנות - בית בלי משפחה

סוררת

1. המשמעות העיקרית של המילה סוררת היא: חוטאת וסוטה מדרך הישר, כמו בדברים כא20: "בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, זוֹלֵל וְסֹבֵא", ישעיהו א23: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים" (פירוט),  ישעיהו סה2: "פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם אֶל עַם סוֹרֵר הַהֹלְכִים הַדֶּרֶךְ לֹא טוֹב אַחַר מַחְשְׁבֹתֵיהֶם",   ירמיהו ה23: "וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה סָרוּ וַיֵּלֵכוּ",  ירמיהו ו28: "כֻּלָּם סָרֵי סוֹרְרִים הֹלְכֵי רָכִיל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל כֻּלָּם מַשְׁחִיתִים הֵמָּה",  תהלים עח8: "וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ",   נחמיה ט29: "וַתָּעַד בָּהֶם לַהֲשִׁיבָם אֶל תּוֹרָתֶךָ וְהֵמָּה הֵזִידוּ וְלֹא שָׁמְעוּ למצותיך וּבְמִשְׁפָּטֶיךָ חָטְאוּ בָם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אָדָם וְחָיָה בָהֶם וַיִּתְּנוּ כָתֵף סוֹרֶרֶת וְעָרְפָּם הִקְשׁוּ וְלֹא שָׁמְעוּ".

2. בפסוקנו ייתכן שיש לה משמעות משנית הרומזת לשופטים ד18: "וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרַאת סִיסְרָא וַתֹּאמֶר אֵלָיו 'סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל תִּירָא'; וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה". האישה הסוררת מפתה גבר לסור אל ביתה, ואז הורגת אותו, משלי ז27: "דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת" (פירוט)

בביתה לא ישכנו רגליה

הפסוק מתאר באופן שלילי את האישה הזונה, אשר "בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ". יש מפרשים שראו כאן מסר סמוי על מקומה של האישה, בסגנון "אישה טובה לא יוצאת מהבית", בניגוד לגבר. אולם רעיון זה אינו מתאים לניתוח הפרק כולו:

1. הפרק מותח ביקורת גם על האיש, הנוטש ומזניח את ביתו, משלי ז19-20: "כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ, הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק;צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ, לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ" (פירוט).     ואם הדובר בפרק הוא גבר, הרי שהוא מציב את עצמו כניגוד לאותו איש, כי הוא יושב בביתו, משלי ז6: "כִּי בְּחַלּוֹן בֵּיתִי, בְּעַד אֶשְׁנַבִּי נִשְׁקָפְתִּי" (פירוט).

בפרק כולו, המילה בית היא מילה מנחה החוזרת שש פעמים. בלשון המקרא, בית הוא משל למשפחה. המסר בפרק הוא, שגם האיש וגם האשה צריכים לשמור היטב על שלמות הבית והמשפחה (ראו גם פירושנו לפסוק האחרון בפרק).

2. הפרק מותח ביקורת על האישה הזונה גם, ובמיוחד, כשהיא בביתה, משלי ז27: "דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת" (פירוט).

לעומת זאת, בפרק ח, הסמוך ומקביל לפרקנו, נזכרו נשים חכמות היוצאות למקומות הציבוריים ההומים ביותר כדי לקרוא שם קריאות של חכמה, משלי ח2-3: "בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים, עֲלֵי דָרֶךְ, בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה; לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה" (פירוט).

המסר ברור וחד: היזהר מאישה זונה, גם ובמיוחד כשהיא בביתה; שמע בקול אישה חכמה, גם ובמיוחד כשהיא יוצאת לרחובות.