גוף חשוף - כוונות נסתרות

מאת: אראל

ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

פרק ז פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 סיכום

ז10 וְהִנֵּה, אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ! שִׁית זוֹנָה, וּנְצֻרַת לֵב;

סגולות

- והנה, אשה באה לקראתו; היא שתה (שמה) על עצמה בגדים חושפניים כזונה, אולם היא נוצרת (שומרת היטב) על ליבה ומסתירה את כוונותיה האמיתיות -

מצודות

- ראיתי והנה אשה באה לקראתו, שית זונה (בשימה ובתיקון זונה) ונותנת מצור על לבות בני אדם, לכבשם תחת ידה.

הקבלות

האישה נצורת-הלב עומדת בניגוד לפסוקים המדברים על נצירת התורה בלב, משלי ג1: "בְּנִי! תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח, וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ" (פירוט), משלי ד23: "מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ, כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים" (פירוט). במקום לנצור תורה ומצוות, היא נוצרת בליבה מזימות של זנות.

משלי ב8: "לִנְצֹר אָרְחוֹת מִשְׁפָּט וְדֶרֶךְ חסידו[חֲסִידָיו] יִשְׁמֹר" (פירוט), משלי ב11: "מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה" (פירוט), משלי ג21: "בְּנִי! אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ, נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה" (פירוט), משלי ד13: "הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף, נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ" (פירוט), משלי ה2: "לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת, וְדַעַת שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ" (פירוט), משלי ו20: "נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (פירוט).

דקויות

מה זה נְצֻרַת לֵב?

1. נצורה מהשורש צור, כמו מצור, ישעיהו א8: "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן... כְּעִיר נְצוּרָה". לב במשמעות מופשטת - מקום המחשבות: "ליבה של זו מוקף זימה ואיוולת" (רש"י); "שאין לה כח המושל למשול על תאותה, כי לבה - שהיא הכח המושל - היא נצור מצורה, שהרהורי התאוה מקיפים את לבה בציורי עבירה תמיד" (מלבי"ם, וכן רמ"ד ואלי); או "נותנת מצור על בני אדם לכבשם תחת ידה" (מצודת דוד).

- אולם המילה כתובה בלי ו, "נצרה", ולכן לא מתאים לפרשה מהשורש צור.

2. נצרה מהשורש צרר, קשר. לב במשמעות מוחשית - החזה. האשה מחזיקה צרור של בשמים או תכשיט קשור על החזה, לשם פיתוי; מעין התכשיטים של הנשים בישעיהו ג20: "הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים"(דעת מקרא, הערת שוליים).

3. ולענ"ד, נצרה מהשורש נצר, שמור היטב. זו המשמעות המקובלת של השורש בספר משלי (ראו "הקבלות"). לב במשמעות מוחשית: "שערוותה מגולה והלב מכוסה לבד, כי עד הלב תגלה עצמה" (רלב"ג), או לב במשמעות מופשטת: היא נוצרת בליבה תוכנית-פיתוי סודית (ע"פ ר' אליהו שץ).

הפסוק מציג ניגוד בין גילוי לבין הסתרה: האישה הזונה מגלה את גופה, אבל מסתירה את המזימות שבליבה. כשאתה מסתכל עליה, אתה חושב שראית הכל, אבל הדבר החשוב ביותר - הלב - נסתר מעיניך. ולכן כל-כך חשוב להסתכל על העולם דרך אישון-עיני התורה, משלי ז2: "שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה, וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ" (פירוט).