הצדיקים זורחים בהדרגה

הפסוק מתאר אור ההולך ומתחזק בהדרגה. בהתחלה הוא רק נוגה - אור חוזר (מלבי"ם). כמו אור הירח, שהוא רק החזר של אור השמש הפוגע בירח; או אור השחר, שהוא השתקפות של קרני השמש באטמוספירה. במשך הזמן הוא הולך ואור - הולך ומתחזק.

מדוע דרכם של הצדיקים נמשלה לאור?

1. אור הוא משל להצלחה חומרית, כגון של בעל-עסק הנוהג בצדק.   בתחילת הדרך הוא מרגיש לפעמים, שדרכו קשה יותר משל אנשים אחרים הנוהגים במרמה. אך במשך הזמן הוא עולה ומתבסס, צובר מוניטין ולקוחות נאמנים, ובסופו של דבר זוכה לחיים נכונים - מבוססים ומוצלחים.

2. אור הוא משל גם להשפעה רוחנית. צדיקים רבים נתקלו בתחילת דרכם בהתנגדות עזה ואף החרמה. כך קרה למשל עם הרמב"ם, הרמח"ל, הבעל-שם-טוב ועוד. אולם במשך הזמן, רעיונותיהם ותלמידיהם התפשטו בעולם, אנשים למדו להבין ולהעריך אותם, עד שהתקבלו בכל שכבות הציבור כנכונים (ע"פ גליה).

3. אור הוא משל גם להצלחה לאומית, כמו בישעיהו ט1: "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל; יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם" ובישעיהו ס1: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח".  וכן בתלמוד: "ר' חייא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בבקעת ארבל וראו אילת השחר.   אמר לו ר' חייא: כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעא קמעא, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת. כמו שכתוב (מיכה ז8): 'כי אשב בחושך - ה' אור לי'" (ירושלמי מסכת ברכות).

"כיון שהגאולה היא מאת ד' יתברך, אין הגאולה נעשית בפעם אחת אלא בשלבים, לפי שאי-אפשר לעלות למדרגה העליונה של הגאולה בפעם אחת... מחמת שהיא מתחילה ממצב השפלות של ישראל בגלותן ומגמתה לרום המעלה, מוכרחה היא להיות בהדרגה..." (הרב זלמן ברוך מלמד, דרכה של הגאולה על-פי הגאולה שהיתה בפורים, בשם המהר"ל בהקדמה לספרו "אור חדש" על מגילת אסתר).

לאן הולך האור?

מה זה נכון היום?

נכון מלשון כן - בסיס, משל ליציבות. מכאן, שני פירושים:

1. נכון היום הוא זמן הצהריים, שבו האור בשיאו: "עד חצות היום שהוא בירורו של יום" (רש"י, וכן רלב"ג, מצודות ומלבי"ם).

2. נכון היום הוא זמן זריחת השמש. לפני הזריחה, האור אינו יציב כי אינו מגיע ישירות מהשמש; אחרי הזריחה האור מגיע ישירות מהשמש ולכן הוא יציב ונכון. 

3. ובדרך הדרש, נכון היום מציין את יום גאולת ישראל, שנאמר עליו, מלאכי ג19-20: "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא, בֹּעֵר כַּתַּנּוּר; וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ, וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא... וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ..." (פירוט).